עש"א 45423-11-14 פזקובסקי (מור) נ' טיטניום בע"מ

1.זהו ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל יניב הלר, שניתנה ביום 10.11.14.

2.עניינה של ההחלטה נשוא הערעור הוא בבקשה שהגישה המערערת לביטול הגבלות בדבר יציאתה מהארץ ואי חידוש דרכון, שהוטלו על המערערת במסגרת תיק הוצאה לפועל המתנהל נגדה.

3.כנגד המערערת, תושבת ארה"ב המתגוררת שם מזה שנים רבות, נפתח תיק הוצל"פ בשנת 1996, בגין חוב בסך 1,005 ₪ והמושתת על שטר. ביום 14.5.98 נמסר למערערת אזהרה בדבר הליכי ההוצל"פ. במסגרת ההליכים הוטלה על המערערת הגבלה של יציאה מהארץ ואי חידוש הדרכון שלה. החוב עומד כיום על כ- 9,300 ₪.

4.המערערת עתרה בפני רשם ההוצל"פ לבטל את המגבלות הנ"ל, אך בקשתה נדחתה. בחלטה נשוא הערעור נקבע כי מאז 1998 לא השכילה המערערת לפרוע את חובה. נקבע כי המערערת היא בגדר "בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו" (בהתאם לקבוע בסעיף 66ב לחוק ההוצאה לפועל). נקבע כי כאשר עסקינן בחייב משתמט כאמור, משתנה היחס שבין זכויותיו של החייב והזוכה, וזאת לרעת החייב. עוד נקבע כי הואיל והמערערת משתמטת מזה שנים מפרעון חובה, אף שיש ביכולתה לעשות כן , מן הדין לעשות שימוש ב- "מכשיר ההגבלות" בתקווה להביאה, סוף כל סוף, לפרעון חובותיה. לפנים משורת הדין, קבע כב' הרשם כי ניתן לבטל את המגבלות הנ"ל אם תנקוט המערערת באחת מאלה: הפקדה של מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ; לחלופין הגשת בקשה ערוכה בשאלון כדין , בצירוף אסמכתאות והעמדת ערב מתאים המשתכר לפחות 6,000 ₪ לחודש; לחלופין, הגשת בקשה בו תנסה המערערת לשכנע שאין היא חייב בעלת יכולת המשתמטת מחובותיה, ואף להגיש בקשה להכריז עליה כמוגבלת באמצעים במסגרת המתאימה.

5.המערערת טוענת שיש להתערב בהחלטה הנ"ל של כב' הרשם ולבטלה. לשיטתה, הפגיעה בדמות שלילת חירותה מלצאת את המדינה וכן אי חידוש דרכונה, הינה בלתי מידתית ביחס לחוב נשוא ההליכים, שעמד במקור על 1,000 ₪ בלבד. המערערת הפנתה לטעות שנפלה בהחלטת כב' הרשם, כאשר צויין כי למערערת מצב חובות של כ- 3,500,000 ₪ בגין הליכי הוצל"פ נגדה, בעוד שלמערערת יש חוב בודד בסך כ- 9,300 ₪ נכון להיום, בגין התיק נשוא הערעור, כעולה מדו"ח "תיקים לחייב" מיום 15.2.15 (סומן מע/2).

6.ביום 16.2.17 קיימתי דיון בערעור. לדיון זה התייצבה המערערת (באמצעות בא כוחה), ואילו מטעם המשיבה לא היתה התייצבות. ב"כ המערערת חזר על טענותיו, וביקש לקבל את הערעור תוך חיוב המשיבה בהוצאות.

7.לאחר ששקלתי את טענות המערערת מצאתי לדחות את הערעור לגופו, אף בהעדר התייצבות מצד המשיבה.

8.ראשית, צודקת המערערת בכך שההזמנה לדיון שהתקיים ביום 16.2.15 נמסרה כדין למשיבה. בתיק בית המשפט נמצא אישור מסירה, ולפיו ההזמנה נשלחה בדואר רשום לכתובת העדכנית של המשיבה כפי שזו מופיעה ברשם החברות. באישור המסירה מופיע כי דבר הדואר לא נמסרה לנמען מהסיבה - "עזב". ככל שהמשיבה אכן עזבה את הכתובת הרשומה ברשם החברות, היה עליה לעדכן את כתובתה ברישומה רשם החברות, ובנסיבות אלה די במשלוח הזמנה בדואר רשום לכתובת המשיבה המופיעה ברישומה רשם החברות.

9.חרף אי התייצבות המשיבה לדיון, מן הדין לדחות את הערעור לגופו.