עש"א 44516-06-15 קדוש נ' סיוע משפטי מחוזי תל אביב

בטענת פרעתי בתיק ההוצל"פ 18/00089-0, בלשכת ההוצל"פ בראשל"צ. בקשת המערער לסיוע משפטי בטענה שהרשמת התעלמה מכך שהאישה/ הזוכה הודתה בקבלת תשלומים חודשיים של כ- 1,000 ₪ במזומן, נדחתה מחוסר סיכוי משפטי.

עיקרי העובדות

2.המערער ואשתו נישאו בשנת 1966 ולהם שני ילדים משותפים שהם כיום בגירים ובעלי משפחות. בין בני הזוג התגלעו סכסוכים ואף התנהלו נגד המערער הליכים פליליים בהם הורשע בגין אלימות כלפי בת-הזוג.

בשנת 2007 הגישה האישה שתי תביעות: האחת למזונות אישה והאחת למתן פס"ד הצהרתי. בראשית 2008 הצדדים הודיעו כי הם חוזרים לחיי שלום-בית והגיעו להסכם ביום 28.4.08 והגיעו להסכם שקיבל תוקף של פס"ד ע"י בימ"ש לענייני משפחה בראשל"צ (להלן: "פסה"ד בענייני המזונות"). בהתאם לפס"ד זה על המערער להעביר לאישה מידי חודש סך 3,000 ₪ והיא תהיה אחראית לתשלומי הוצאות אחזקת משק הבית המשותף.

בשנת 2012 ביקשה האישה פס"ד הצהרתי לחלוקת הרכוש ונפסק כי הצדדים שותפים בכל הזכויות, הכספים, הנכסים והחובות שברשותם.

לאחר ההכרעה בשאלת הרכוש כאמור, הגישה בת הזוג את פסה"ד בעניין המזונות לביצוע בתיק הוצל"פ שמספרו 18-00089-11-0 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). המערער הגיש התנגדות בתיק ההוצל"פ בטענת "פרעתי".

בפסה"ד בתיק ההוצל"פ מיום 28.5.12 (כב' הרשמת ואגו פאסו דיאנה) התקבלה באופן חלקי טענת המערער, כך שנקבע כי על המערער לשלם רק את ההפרש בין הכספים אותם נדרש להעביר לבת הזוג על פי פסה"ד בעניין המזונות, לבין הסכום שקוזז בגין הכספים שהוכח ששילם לטובת משק הבית המשותף.

טענות הצדדים

3.לטענת המערער הוא עשה חשבון והראה ששילם כספים לאישה והיא אף הודתה בפני רשמת ההוצל"פ שקיבלה 1,000 ₪ לחודש (והדברים לטענתו אף מופיעים בפרוטוקול), ואח"כ הכחישה זאת. כאשר נאמר למערער שכדי להצליח צריך הוכחות בדבר התשלומים, הוא אמר לפרוטוקול:

"אני לא צריך הוכחות במקרה כזה כי לפי החשבון שאני פרטתי בתשובתי לפטור מאגרה יש את כל הפירוט. כל הכסף הזה היא קיבלה...".

לטענת המשיבה, המערער לא פנה אליה בבקשה לקבל ייצוג בטענת הפרעתי והופיע בפני הרשמת בעצמו, למרת שבהליכים קודמים ואחרים הוא ידע לפנות למשיבה ואף קיבל עזרה ממנה. מכל מקום, טענת הפרעתי לא נדחתה במלואה, אלא התקבלה בחלקה. הרשמת הסתמכה על דברי האישה, כמו גם על הוראות קבע שהוצגו בפניה וזיכתה את חשבון המערער באותם סכומים אשר אכן שולמו בהוראות הקבע. מאידך, קבעה שהיות והחייב לא הוכיח ששילם חובות אחרים, מלבד בהוראות הקבע, היא לא יכולה להיענות כבקשתו.

עוד טען ב"כ המשיבה כי על רקע היחסים הקשים בין הצדדים, שהגיעו עד אישומים בגין אלימות, היה על המערער לקבל אישור לכספים שמסר לאישה במזומן. בהעדר אישורים כאלה, אין דרך להוכיח את טענותיו ששילם החל מחודש מרץ. הוא הוסיף כי ניסו לבדוק בכל דרך אפשרית כדי להוכיח את טענת התשלום ואפילו ניסו לבדוק אם היו משיכות כסף על ידו, או כל ראיה עקיפה אחרת, אולם לא נמצאו ראיות שיהיה בהן כדי להוכיח את טענותיו.

דיון ומסקנות

4.המשיבה פועלת מכוח חוק הסיוע המשפטי התשל"ב-1972 (להלן: "החוק"). במסגרת זו עומדים בפניה שני שיקולים מרכזיים: א) הזכות הכלכלית של הפונה. ב) סיכויי ההצלחה של ההליך המשפטי בגינו מבוקש הסיוע המשפטי.