עש"א 43176-04-14 מנשה נ' נברו

בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מרים דרמוני יזדי אשר קיבלה בקשה בטענת פרעתי שהגיש המשיב.

תיק ההוצל"פ נפתח לגביית פסק בוררות שאושר על ידי בית המשפט המחוזי.

לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ הגיש המשיב בקשה בטענת פרעתי בה טען כי פסק הדין נפרע באופן שהוא ביצע תשלומים שונים, שרובם ככולם בוצעו בין מועד מתן פסק הבורר לבין מועד אישורו בבית המשפט המחוזי. כמו כן טען המשיב כי הוא הגיע להסדר עם המערער שבו הוסכם שהחוב יועמד על סך של 35,000 $ כולל התשלומים שבוצעו.

המערער הכחיש את טענת המשיב וטען כי בכל מקרה מדובר בתשלומים שבוצעו לפני אישור פסק הבורר בבית המשפט המחוזי, לפיכך, לא ניתן לטעון טענת פירעון שכזו בהוצל"פ. לטענתו, אין לרשמת ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענת פירעון שקדמה ליום אישור פסק הבוררות בבית המשפט המחוזי.

כב' הרשמת זימנה דיון שאליו לא התייצב המערער ובעקבות כך ניתנה החלטה שקיבלה את הבקשה בטענת פרעתי ואולם ניתנה למערער הזדמנות ליתן הסבר מדוע לא התייצב.

על החלטה זו הוגש הערעור.

עיינתי בתיק ההוצל"פ ומצאתי כי המערער אכן הגיש הסבר לאי התייצבותו ובעקבות כך נקבע דיון בפני כב' הרשמת ליום 16.9.14 שעה 11:00 כאשר כב' הרשמת הורתה עוד קודם לכן כי בשלב זה לא ייסגר תיק ההוצל"פ.

בנסיבות האמורות נראה כי הערעור שהוגש בפני מוקדם. כיוון שנקבע דיון בפני כב' הרשמת ולהבנתי מדובר בדיון שבו ידונו כל טענות הצדדים, כולל טענות המערער כפי שהועלו בערעור ובדיון שבפני, אין מקום ליתן החלטה בשלב זה שכן אין עדיין החלטה סופית של כב' הרשמת.

כאמור לעיל, אני מניח שכב' הרשמת תדון, במועד הנוסף שקבעה, בכל טענות הצדדים, כולל טענותיו של המערער לפיה אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענת פרעון כאשר הפרעון הנטען מתייחסת לפסק בורר ולתשלומים שבוצעו בין יום מתן הפסק לבין יום אישורו בבית משפט.