עש"א 36115-07-10 ואן קול נ' מדינת ישראל ואח'

1.עניינה של החלטה זו בבקשת התובע מיום 9.5.16 כנגד המשיבות "תמר אברהמי, רשמת ו/או שופטת" ו"אסתר נחליאלי חיאט, רשמת ו/או שופטת", בקשה שכותרתה "בקשה נחרצת לדיון נוסף ו/או לחידוש דיונים".

עילת הבקשה, כך נטען, ב"תקדים בר"ע 2767/13, אשר החזיר את הדיונים בהליך ע"ר 34171-02-13 לבית משפט קמא, אשר העניק למבקש את הפטור המבוקש" - במשתמע, פטור מחובת תשלום אגרת בית משפט.

2.תובענה זו הוגשה כבר ביום 21.7.10 - לפני קרוב לשש שנים - ובה התבקש בית המשפט להורות לנתבעת 2 להעניק סיוע משפטי לתובע בעניין מסוים. כמו כן, הגיש התובע בקשה לפטור מאגרה בגין התובענה.

3.ביום 13.4.11 דחתה כב' השופטת (דאז גם רשמת) נחליאלי-חיאט את הבקשה לפטור מאגרה וקבעה כי זו תשולם תוך 30 יום, "שאם לא כן יירשם הערעור למחיקה בלא צורך במתן הודעה נוספת". בהתאם, ומשלא שולמה האגרה כחוק, נמחקה התובענה מחוסר מעש ביום 14.7.11.

4.ביום 18.3.13 - כשנה וחצי לאחר מכן - הגיש התובע "פנייה לרשמת בעקבות פס"ד בע"א 34171-02-13". כב' השופטת נחליאלי-חיאט דחתה פניה זו ביום 20.3.13, וביום 26.5.13 דחתה דרישת התובע ל"הבהרת" אותה החלטה.

5.כאמור לעיל, כעת שב התובע ומבקש את "החייאת" ההליך. ברי לכל, כי אין מקום לקבלת בקשת התובע - המוגשת כחמש שנים לאחר מחיקת התובענה וכשלוש שנים מאז נדחתה בקשתו באותה טענה, בהחלטת כב' השופטת נחליאלי-חיאט אשר התובע לא הגיש עליה ערעור והיא בגדר החלטה חלוטה.

6.יוער כי במסגרת הבקשה אכן ציין התובע את השופטות המפורטות לעיל כמשיבות, אולם ברור כי הנתבעים בתיק היו מדינת ישראל ולשכת הסיוע המשפטי, וכך גם אין כל עתירה בהתייחס לשופטות, ועל כן מצאתי לנכון להידרש לבקשה.

7.הנה כי כן, גם אם בהליך במסגרתו הוגשה הבר"ע הוחזר הדיון בנושא פטור מאגרה לרשם בית המשפט המחוזי (וזאת לאחר שהתקבלה עמדת המדינה כי לא היה מקום ליתן פטור באופן בו ניתן) שונים הדברים במקרה דנן, שכל ההחלטות הפכו לחלוטות.

8.לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ו, 14 יוני 2016.