אדרי נ' סגל ואח'

בפניי שתי בקשות של המערער- בקשה 3, בה מבקש המערער שבית המשפט יורה לנאמן לחקור אותו; ובקשה 6, בה מבקש המערער לזמן עדים לדיון שנקבע.

בבקשה 3

המערער מבקש שבית המשפט יורה לנאמן להזמין אותו לחקירה.

הנאמן הכריע בתביעת החוב כפי הכריע.

המערער ערער על ההכרעה ובית המשפט יבדוק את הכרעת הנאמן.

אין ולא היה מקום לבקש עתה שבית המשפט יורה לנאמן לפתוח מחדש את בדיקת תביעת החוב. אם בית המשפט יגיע למסקנה שנפל פגם בבדיקת תביעת החוב, ואם לאחר שמיעת הערעור יהיה בית המשפט סבור שיש צורך להורות לנאמן לבדוק מחדש את תביעת החוב, כך יעשה.

על כן, דין הבקשה דחייה.

בבקשה 6

המערער מבקש לחקור את החייב, גרושתו של החייב, אברהם פריש, עו"ד גילה טל, עו"ד כרמל בלונד ואת מזכיר בית הדין של העדה החרדית בירושלים הרב חיים ווייס.

המערער מבקש לחקור את עוה"ד טל ובלונד, על כל הליקויים הנטענים בהתנהגותן כב"כ הנאמן ו"על הסתירות הקיימים בגרסתם וכתוצאה מההתנהגות הקלוקלת והלקויה נדחתה הכרעת תביעת החוב של הנושה סגל". עוד טען המערער: "הנושה סגל מעוניין להוכיח כי עורכות הדין גילה טל וכרמלה בלונד התחמקו במתן תשובות מסוימות וסיפורו חצאי סיפורים וסילפו וכתוצאה מכך תביעת החוב של הנושה סגל נדחתה".

המערער מבקש לחקור את הרב חיים ווייס על אירועים שאירעו עת התנהלה בוררות בפני בית הדין של העדה החרדית בינו לבין החייב, בטענה שנעשו דברים על ידי החייב שלא באו לידי ביטוי בפרוטוקולים וכי הבוררים נתונו החלטה בע"פ, אשר לא נרשמה.

הנאמן התנגד לזימון העדים. לטענתו, בשמיעת ערעור לא נחקרים עדים. עוד טוען הנאמן שאין לזמן לעדות את עוה"ד טל ובלונד, אשר ביצעו עבודתן בתיק שנמסר לטיפולן.

הנאמן טוען שהמערער מכביד בבקשות מיותרות.

המערער השיב לתשובת הנאמן, ובין השאר: "בתוכניתי לחקור את משרד עו"ד עמיר דורון על דוכן העדים ולהוכיח מתיקים אחרים אשר התנהלו אצל משרד עו"ד עמיר דורון ואצל השופט עמית כהן כי בתיקים אחרים קיים התנהגות שונה והחלטות שונות בשאלות משפטיות אשר הנושה סגל העלה שוב ושוב כנגד הנאמן".

תשובה נוספת הגיש המערער בבקשה 3.

החייב הגיב אף הוא.

בעיקרון, דין הבקשה דחייה, משום שמדובר בערעור על הכרעת המנהל המיוחד בתביעת חוב, הליך בו אין מקום לשמוע ראיות, אלא על בית המשפט לקבוע אם הנאמן הכריע נכון בתביעת החוב, על פי הראיות שהוצגו בפניו.

בנוסף, בקשר לעו"ד טל, עו"ד בלונד, גרושת החייב והרב חיים וייס, מתווספים הנימוקים הבאים:

ביחס לרב חיים וויס- החלטות בית הדין של העדה החרדית צורפו והן מדברות בעד עצמן. אין מקום לחקור את מזכיר בית הדין בקשר להליכים שהתנהלו בפני בית הדין של העדה החרדית ואין מקום לשמוע ראיות על אירועים אשר לטענת החייב אירעו ולא באו לידי ביטוי בפרוטוקול.