עש"א 33711-01-16 פלסר נ' הנהלת בתי המשפט

1.בפניי ערעורו של המערער, הזוכה בתיק הוצל"פ 502000-12-14 על החלטתה מיום של כב' רשמת ההוצל"פ המחוזית גב' מרים סגל לפיה נדחתה בקשתו של המערער לחייב את המשיבה, צד שלישי, בתשלום החוב הפסוק של החייבת בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967.

המערער הודיע כי הודעת הערעור משמשת עיקרי טיעון מטעמו.

המשיבה הגישה עיקרי טיעון מטעמה, ומהנימוקים שפרטה עותרת לדחייתו של הערעור.

המערער הגיש סיכומי תשובה בהם חזר על טענותיו והתייחס לטענותיה של המשיבה.

2.אין מחלוקת בבסיס עובדות המקרה.

המערער ייצג את החייבת בהליך פלילי בת.פ. 57795-12-13 ובמסגרת ההליכים הפליליים ולהבטחת פיצוי אפשרי למתלוננת – דואר ישראל בע"מ, בפקידה החייבת בתיק הפלילי סך של 24,114 ₪.

בתאריך 7.12.14 הטיל המערער עיקול ברישום על כספי הפיקדון בתיק הפלילי והעיקול נרשם כדין אצל המשיבה. בתגובה לעיקול ציינה המשיבה כדלקמן: "אין לראות במעוקל כשייך לחייבת ללא החלטה שיפוטית מתאימה".

אין המדובר בעיקול על תנאי אלא באמירה כי הכספים, גם אם הופקדו ע"י החייבת, אין לראותם כשייכים לה מבלי שתינתן החלטה שיפוטית מתאימה וזאת משום שהכספים נועדו לשמש כפיצוי למתלוננת במסגרת הסדר אפשרי ולמטרה זו בלבד הופקדו.

3.בתאריך 12.1.15 הורה בית המשפט המחוזי, כב' השופט מודריק בתיק הפלילי להעביר את סכום הפיקדון שהוחזק אצל המשיבה לידי המתלוננת, בהבדל מהוראה להעביר הכספים לחייבת שאז הכספים מעוקלים ללא תנאי. כנדרש פעלה המשיבה בהתאם להוראות בית המשפט וימים ספורים לאחר מכן ביום 15.1.15 ניתן ע"י רשמת ההוצל"פ צו למימוש העיקול, צו שלא יכול היה להתבצע שכן הכספים כבר לא היו בידיה של המשיבה.

לא הובהר האם המשיך המערער לייצג את החייבת גם בשלב בו הורה בית המשפט כי על כספי הפיקדון הוטל מטעמו עיקול ברישום במסגרת תיק ההוצל"פ.

סמיכות המועדים בין המועד בו ניתנה החלטת בית המשפט לבין המועד בו ניתן צו המימוש ע"י רשמת ההוצל"פ, לבקשתו של המערער, טעונה הסבר שלא ניתן.

בנוסף, יתכן והיה על המערער לצרף בתור משיבה לערעור גם את המתלוננת שכן קבלת הערעור וחיובה של המשיבה לפי סעיף 48 לחוק עלולה לפגוע במתלוננת שתידרש להשיב את הכספים למשיבה.

שאלת הצירוף נותרה בצריך עיון, לא הועלתה על ידי הצדדים בטיעוניהם ואיני רואה צורך להכריע בשאלה.

4.המערער סבור כי משנרשם צו העיקול על כספי הפיקדון מנועה הייתה המשיבה מלבצע דיספוזיציה בכספים עד להחלטה המורה על הסרת העיקול, החלטה שאמורה להינתן על ידי רשם ההוצל"פ.