עש"א 33548-02-15

המערער מבקש לבטל את פסק הדין שניתן ביום 13.10.2015 וטוען בבקשתו כי הוא מבקש לחזור בו מהסכמה שנתן להסכם, אליו הגיעו הצדדים במהלכו של הדיון.

המערער טוען כי ההסכמה שנתן היתה תוצאה מלחץ בו היה נתון בשעה שהשופטים הבהירו לו, לדבריו, כי "הוא עומד להפסיד בדיון". לטענתו, משנאמר לו כך, הוא נכנס ללחץ בלתי רגיל ולא יכול היה לחשוב בצורה הגיונית ולפיכך הסכים להצעת הפשרה שהוצעה.

במסמך נוסף שהגיש אותו כינה "תוספת הבהרה" טען כי דברי בית המשפט אליו בדבר סיכויי ערעורו היו בבחינת הפחדה, או איום, או כפיה.

המשיבים מתנגדים לבקשה ודוחים את טענותיו של המערער.

בתשובתו לתגובת המשיבים, הוסיף המערער שלא היה מיוצג בערעור ולא הוסבר לו בעת הדיון ההיבט המשפטי של "משיכת" הערעור, והדבר התברר לו רק כשקיבל את פרוטוקול הדיון ימים אחדים לאחר מכן. המערער הוסיף וטען כי מעמד הערעור היה, בלשונו, "מלחיץ מאוד וחילופי הדברים עם השופטים לא היו בהירים" והוסיף כי לא הבין כהלכה את אשר נאמר לו על ידי השופטים.

המערער מוסיף וטוען כי הופרו זכויות היסוד שלו לקיום דיון הוגן בעניינו.

עיינו בבקשה, בתגובה ובתשובה ומצאנו לקבוע, כי אין בבקשה כל ממש.

בית המשפט הסביר למערער, הסבר היטב, את המצב המשפטי, את הסיכויים והסיכונים, והמערער הבין הבן היטב את משמעות הפשרה שהושגה, על פיה ערעורו ידחה, אולם אם בעתיד יעוררו המשיבים או מי מהם או חליפיהם טענה כנגד המערער בקשר עם מחסן השייך לו והנמצא בשטח הצמוד לדירה של אחד המשיבים, כי אז יוכל הוא, למרות פסק הדין בערעור, להעלות טענה כנגד מיקומם של פחי האשפה שנמצאים בחלקה הצמודה לדירתו.

כעולה מפרוטוקול הדיון, המערער ביקש פעמיים לצאת להפסקה על מנת לחשוב על הצעת הפשרה, ואף אמר כי בדעתו להתייעץ במהלך ההפסקה עם עורך דין (ראה עמוד 4 ש' 12 לפרוט').