עש"א 32205-11-15 עיריית רמת גן נ' פפירבלט

ערעורה של המערערת, הזוכה בתיק הוצאה לפועל 01-72791-09-2 על החלטתה מיום 3.9.15 של כב' רשמת ההוצאה לפועל גב' פרג'ון זיטמן שנתנה לבקשה שהגיש המשיב, החייב בתיק ההוצאה לפועל בטענת פרעתי.

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון ופרטו בהרחבה את טענותיהם וכן יצוין כי החלטתה של הרשמת מפורטת ומציגה את התנהלות העניינים בתיק ואין צורך לחזור על כל מה שנטען, אלא על החלק הרלוונטי והדרוש למתן פסק הדין.

החוב בתיק ההוצל"פ נובע מפסק דין שניתן בתביעה לתשלום חוב ארנונה, לתקופה שבין ינואר 2009 ועד יוני 2009 שעמד בעת פתיחת התיק ע"ס 21,993 ₪.

בגין חובו של המשיב, מונה לנכס כונס נכסים שפעל למכירתו ולתשלום חובות לנושים ואף העביר למערערת ביום 15.11.10 סך של 22,141 ₪ אשר לא כיסה את מלוא החוב שעמד באותה עת ע"ס 32,358 ₪ ועל כן נותרה בתיק יתרת חוב של 10,217 ₪.

בהחלטתה קבעה הרשמת הנכבדה, ועל קביעתה לא ערער המשיב, כי בתקופה שבין מינוי הכונס, פברואר 2005 ועד למכירת הדירה במרץ 2010, החזיק בדירה המשיב או מי מטעמו ולכן החייב בתשלום הארנונה הינו המחזיק בפועל ולא הכונס ואין לראות בארנונה לתקופה זו כחלק מהוצאות הכינוס וקובעת הרשמת בהחלטתה כי חוב הארנונה מוטל על המשיב (סעיף 14 להחלטה). על קביעה זו לא ערער המשיב ולכן הקביעה סופית וחלוטה.

משכך דחתה הרשמת את טענת המשיב לפיה שולם מלוא החוב באמצעות תשלום הוצאות הכינוס וקבעה לאחר בדיקת הסיכומים השונים כי יתרת החוב בתיק לאחר קיזוז דמי הכינוס עמדה ע"ס 10,217 ₪ (סעיף 16 להחלטה) גם על קביעה זו לא הוגש ערעור.

משכך קבעה הרשמת כי כספי הכינוס שחולקו בתיק כיסו רק את החוב הנומינלי ונותרה היתרה הנ"ל.