עש"א 28185-12-14 לקפיש בע"מ נ' דוברונסקי

לפניי ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' קרן בקשי), מיום 18.11.14, שניתנה לאחר דיון בבקשה בטענת "פרעתי" שהגישה המערערת בתיק הוצאה לפועל 01-33160-14-3.

המערערת ביחד עם צדדים נוספים הגישו כנגד המשיב תביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת ת.א 14380-10-10; לימים התביעה נדחתה, וביום 27.2.14 חוייבו המערערת והתובעים האחרים בתשלום הוצאות משפט בסכום של 85,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 437,500 ₪, כשבית המשפט הורה שסכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד למועד התשלום המלא בפועל (להלן: "החוב").

ביום 3.4.14 נפתח תיק ההוצאה לפועל לביצוע החוב.

ביום 29.10.14 הגישה המערערת בקשה בטענת "פרעתי", כשלטענתה יתרת החוב המעודכנת בתיק ההוצאה לפועל גבוהה בעשרות אלפי שקלים מהיתרה הנכונה, וכי לא חלה עליה חובת תשלום מבלי שהמשיב יקיים אחר חובתו וימסור לה חשבונית מס/קבלה הכוללת מע"מ ומאפשרת למערערת לקזז את המע"מ בגין התשלום.

עוד טענה המערערת כי ביחס לתקבול בסכום של 53,457 ₪, אותו הפקידה בקופת בית המשפט כערבון, אותו העבירה הגזברות למשיב (להלן: "סכום הערבון"), לא הופחת מתיק ההוצאה לפועל ומה גם שהוצא על ידי ב"כ המשיב חשבונית פקדון על סך של 52,938 ₪ בלבד, ולא הועברה למערערת חשבונית מס כדין.

רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה עיכבה ביום 30.10.14 את ההליכים כנגד המערערת בכפוף להפקדת הסך של 8,000 ₪ וכן הורתה על העברת הבקשה ב"פרעתי" לתגובת המשיב. תחת הגשת תגובה לעיצומה של בקשה הגיש המשיב בקשה להחייאת הליכים, וביום 18.11.14 ניתנה החלטתה המנומקת של הרשמת הנכבדה מושא ערעור זה כשבסיפא לה קבעה הרשמת כהאי לישנא:

" סוף דבר: לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי טענות החייבת [היא המערערת שלפניי – ע.מ.] אשר נטענו בבקשתה בטענת "פרעתי" נדחות למעט הטענה בדבר אי המצאת הקבלות/החשבוניות אשר תידון על ידי לאחר קבלת תגובת החייבת, כפי שקבעתי. נוכח דחיית הטענות שהועלו על ידי החייבת אני קובעת כי הזוכה רשאית להמשיך ולפעול לגביית החוב ומשכך עיכוב ההליכים נגד החייבת 6 [המערערת דכאן – ע.מ.] מבוטל.

..."

בהודעת הערעור טוענת המערערת שנפלו טעויות בהחלטה והמסקנות אליהן הגיעה הרשמת הנכבדה, שגויות.

נטען כי לא התקיים דיון במעמד הצדדים; הרשמת הנכבדה ראתה את הבקשה להחייאת הליכים כתגובה לבקשה בטענת פרעתי; החוב בתיק מעודכן בהתאם לפי חישוב ריבית פיגורים בנקאית תחת הצמדה וריבית כחוק, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט, ולשיטת המערערת קרן החוב גבוהה בכ- 40,000 ש"ח מהסכום הנכון.

המשיב הגיש תגובה לתיק בית המשפט.