עש"א 2275-12-14 פושקרנה ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

לפני הודעת ערעור על החלטתה מיום 9.11.14 של רשמת ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל מספר 01-14447-13-5, לפיה נדחתה בקשת המערערים בטענת פרעתי.

כנגד המערערים נפתח תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין מיום 1.1.13, שניתן לחובתם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מכח ערבותם הנטענת לחוב חברת פרסקו תעשיות מזון בע"מ (להלן: "החברה"), כלפי המשיב אשר העמיד אשראי לחברה במהלך עסקיה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

כיום חובם של המערערים בתיק ההוצאה לפועל עומד על למעלה מ 4,800,000 ₪.

החברה שכיום נמצאת בפירוק ובהליכי כינוס נכסים, כשבעלי המניות בה היו המערערים וצדדים שלישיים, חברת יורוטק שירותים לתעשייה בע"מ ומר חיים גרינברג (להלן: "הצדדים השלישיים").

במסגרת הליכים שנקט המשיב ביחד עם בנק לאומי לישראל בע"מ כנגד החברה, לאכיפת שעבודים שוטפים וקבועים שניתנו על ידי החברה לטובתם, מונתה לבקשת המשיב ובנק לאומי ב"כ המשיב ככונסת נכסים בתיק, כשבמסגרת תיק הכינוס הוגשה לבית המשפט המחוזי תובענה בדרך של "בקשה למתן הוראות" כנגד הצדדים השלישיים, בו נתבקש בין היתר חיוב הצדדים השלישיים בחובות החברה.

ביום 24.11.13 חתמו המשיב והצדדים השלישיים על הסכם גישור לפיו תשלם חברת יורוטק שירותים לתעשייה בע"מ לחברה סך של 1,000,000 ₪ בכפוף לוויתור הכונסת על כל טענה, תביעה ודרישה כלפי הצדדים השלישיים (להלן: "הסכם הגישור").

לטענת המערערים הסכם הגישור מפטיר גם את המערערים מחובם כלפי המשיב.

המערערים טוענים, שבהתאם לסעיף 55 (ג) לחוק החוזים, הרי שמקום בו קיימים מספר חייבים לאותו החוב, הפטרת אחד החייבים מהחוב, פוטרת גם את יתר החייבים.

כאמור, המערערים הגישו בגין כך בקשה בטענת פרעתי, וביום 9.11.14 ניתנה ההחלטה מושא ערעור זה שלפניי, לפיה דחתה הרשמת הנכבדה את הבקשה בטענת פרעתי כשבין היתר קובעת הרשמת כך: "מעיון בסעיפים האמורים להסכם הגישור עולה כי ההסכם מתייחס אך ורק למשיבים בהליך הגישור שכן הן בסעיף 1 והן בסעיף 7 צוין מפורשות כי המדובר בתשלום לסילוק כל טענות הכונסת כנגד המשיבים ולא כנגד אחרים...".

עוד קבעה הרשמת הנכבדה כי "מן ההסדר עולה כוונה אחרת באופן מפורש וזאת ניתן ללמוד הן מלשון ההסדר והן מתכליתו. לו רצו הצדדים להחיל את ההסדר אף על חייבים אחרים- החבים בחובות החברה מכח ערבותם או מכח פסק דין וכיוצ"ב-היו מציינים זאת מפורשות..".

הרשמת הנכבדה מוסיפה וקובעת "משלא קיימת בהסדר הגישור כל הוראה ברורה המחילה את ההסדר האמור אף ביחס לחייבים אחרים-הרי שלטעמי הצדק עם הזוכה שאין עניין פרשנות הסדר הגישור והחלתו על צדדים נוספים-מצויה בסמכות רשם ההוצל"פ במסגרת בקשה בטענת פרעתי-במיוחד כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים אף ביחס לתחולתו של סעיף 55 (ג) לחוק החוזים ולשאלת היות החיוב "ביחד ולחוד" אם לאו ובמיוחד שעה שמדובר בהסכם גישור אשר ההליכים והשיקולים שהביאו את הצדדים להגיע אליו-חסויים ואינם מתועדים בפרוטוקול גלוי."

עוד קבעה הרשמת הנכבדה "לטעמי החזקה אינה מתקיימת במקרה דנן. הואיל ואין המדובר בחיוב אחד הרי שלטעמי אין כל תחולה בנסיבות דנן לסעיף 55(ג) לחוק החוזים.".

לטענת המערערים שגתה הרשמת הנכבדה עת קבעה שהיא נעדרת סמכות, הרשמת לא נדרשה לפרש את הסכם הגישור כי אם לבחון אלמנט אחד- האם מהסכם הגישור עולה כוונה מפורשת להמשיך ולנהל הליכים נפרדים כנגד המערערים, חרף ההפטר שניתן לצדדים השלישיים אם לאו.