עש"א 21125-06-15 מריח נ' בנק מרנתיל דיסקונט בע"מ

1.לפני בקשה למתן סעד זמני, בגדרה עתר המבקש לעיכוב הליכי מכירת נכס מקרקעין שייעודו חקלאי, הידוע כגוש 18587 חלק מחלקה 3, בשטח 2,033 מ"ר הנמצא בעיר טמרה ואשר המבקש בעלים של 0.0625 מהזכויות בו מכוח צו ירושה (להלן: "נכס המקרקעין").

הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת ערעור על החלטות כב' רשמת ההוצל"פ, גב' א. הלר, בתיק הוצל"פ מס' 5104301214, מהימים 3.6.15 ו – 7.6.15 (בערעור נכתב בטעות, 4.6.15) בהן דחתה כב' הרשמת את הבקשה לעיכוב הליכי מימוש המקרקעין ואישרה את המכר.

המדובר בהליכי מימוש משכנתא הרשומה על נכס המקרקעין לטובתו של המשיב, זאת בהתאם לשטר משכנתא שנחתם על ידי אביו של המבקש, המנוח עלי פדל.

2.בפתח הדברים יודגש כי על אף שהדבר לא הובהר מפורשות בבקשה, הרי שבהחלטתה מיום 7.6.15, יומיים לפני הגשת הבקשה דנא, אישרה כב' הרשמת את מכר הנכס לבעל ההצעה הגבוה ביותר, תמורת סך של 600,000 ₪, לעומת שמאות ע"ס של 580,000 ₪. כן יובהר כי מלוא תמורה הנכס הופקדה בתיק ההוצל"פ וכי כב' הרשמת הורתה ביום 9.6.15, על שחרור התמורה לידי הכונסת.

3. המבקש הינו אחד היורשים של נכס המקרקעין מכוח צו ירושה שניתן ביום 22.12.13, כאשר תיק ההוצל"פ נפתח תחילה נגד המנוח ובהמשך צורפו היורשים כחייבים בתיק.

המבקש שילם, לטענתו בשמו ובשם אמו ואחותו, חייבות מס' 4 ו-5 בתיק ההוצל"פ סכום של 55,000 ₪ ע"ח החוב, כאשר סכום החוב בתיק ההוצל"פ עמד עפ"י הנטען, לפני אישור המכר, ע"ס של 200,000 ₪. הוא הציע, והגיש בקשה מתאימה לכך במסגרת תיק ההוצל"פ, לפרוע את החוב ב – 4 תשלומים חודשיים והצעתו לא נתקבלה ע"י המשיב.

4. בתמצית האומר, אלה הן עיקר טענותיו של המבקש בערעור שהגיש:

א. לא ניתן היה למכור זכויות ב"מושע" במקרקעין ללא הליך של פירוק שיתוף ומכאן מנועה היתה הכונסת מלמשש את הנכס (מחצית חלקה 3) ללא הליך פירוק.

ב. לא היה מקום למכור את כל הנכס הממושכן, כאשר המבקש ויורשים אחרים פרעו את חלקם היחסי בחוב, עפ"י צו הירושה.