עש"א 19156-04-15 אוזן נ' קופת הפיצויים ליד בנק איגוד בע"מ

1.המערערת הגישה הודעת ערעור על החלטתה מיום 12.3.15 של כב' הרשמת המחוזית בהוצל"פ, מרים סגל שנתנה בתיק הוצל"פ 01-87076-06-1 ולפיה נדחתה בקשתה של המערערת להורות על ביטול העיקולים שהוטלו אצל צד ג, חב' הביטוח מגדל, על כספים של החייבת המנוחה שמחה עזר ז"ל.

בתגובה שהגיש המשיב, הזוכה בתיק ההוצל"פ, נטען שיש לדחות הערעור על הסף משום שלמערערת לא הייתה זכות להגיש הערעור, טרם שקיבלה רשות לכך.

המערערת הגישה בקשה לשינוי הכותרת ובמקום ערעור לראות בו בקשת רשות ערעור ופרקליטה הסביר כי מדובר בטעות בתום לב וכי המחלוקת הינה משפטית בסוגיה שאין לגביה פסיקה מחייבת וכנראה שמטעם זה אף לא צרף תצהיר שכן העובדות אשר בבסיס המחלוקת לא שנויות במחלוקת.

אני מקבל את הבקשה לשינוי הכותרת באופן שהערעור יבחן כבקשה למתן רשות ערעור והדיון יהיה לגופו כאילו נתנה הרשות לערער.

2.המדובר בכספים של המנוחה בחברת מגדל. תגמולי ביטוח חיים המורכבים מכספי חיסכון ומכספים של פיצויי פיטורין.

יודגש שאין בפוליסה ובכספים שבמחלוקת רכיב של ריסק, דהיינו כספים המשולמים עקב הפטירה.

המנוחה נפטרה ביום 30.1.12 ומהודעת מגדל עולה כי המשיב הטיל על הפוליסה שלושה עיקולים, שנים לפני פטירת המנוחה ועיקול נוסף לאחר פטירתה.

המערערת שהינה אחת המוטבים בפוליסה, פנתה לחברת מגדל בתביעה לקבל את הכספים המגיעים לה ונדחתה תוך שמגדל מציינת כי תכבד כל החלטה שיפוטית בנדון.

עמדתה של חברת מגדל מפורטת בהודעה שהגישה לתיק ההוצל"פ ובמכתבה מיום 21.10.14 לב"כ המערערת.

אינני סבור כי לצורך בירור הערעור היה צורך לצרף את כל המוטבים, כטענת המשיב בתגובתו ואי הצירוף איננו עילה לדחיית הערעור. ניתן אף להניח כי עמדתם של המוטבים האחרים הינה כעמדתה של המערערת.

מתגובתו של המשיב מתברר כי קביעתה של המערערת כמוטב בפוליסה נעשתה ע"י המנוחה לאחר שנרשמו שני העיקולים בחודש אפריל 2007, שכן העיקול השלישי נרשם לאחר מועד הפטירה.

3.החלטתה של הרשמת מסתמכת על ע"א 2155/09 בעניין תדמיר, בו נעשתה הבחנה בין עיקול של רכיב הריסק בפוליסה שלא ניתן לעיקול ולמימוש לבין רכיב החיסכון אותו רשאים הנושים לעקל ולממש. מאחר והעיקול הוטל לפני פטירת המנוחה הרי שסבורה הרשמת כי הכספים (שאינם ריסק) של כספי החיסכון, הינם ברי עיקול.

דא עקא שהעיקול השלישי הוטל אחרי פטירתה של המנוחה ובהתאם לנימוק דלעיל, כספי העיקול השלישי אינם ברי עיקול.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובפסיקה שצרפו שכאמור איננה אחידה ואיננה מחייבת, מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו ולקבוע כי רק הכספים שעוקלו בשני העיקולים הראשונים שטרם פטירתה של המנוחה וטרם קביעת המוטבים, הינם ברי עיקול.