עש"א 14252-11-14 צמח צדק - בית כנסת ובית מדרש נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (סניף צפת)

1.בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981.

2.לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. החלטתי מתבססת על הטענות העובדתיות שהוצהר עליהן בתצהיר התומך בבקשה לסעד הזמני (ולא על טענות עובדתיות נוספות שנטענו בערעור, שהוגש ללא תצהיר, או בבקשה).

3.אני דוחה את טענות המבקשת לפיה היה יסוד סביר להניח שלבנק חובה לפרוע את ששת השיקים מושא הבקשה (יום ערך 20.10.2014) כי היה כיסוי מספיק בחשבון. נציגת המבקשת הצהירה כי "באותו יום" הופקד כסף מזומן. המבקשת לא צירפה דפי חשבון לתצהיר התומך בבקשה לסעד זמני, אלא רק לערעור (לו לא צורף תצהיר), ובהעתקי דפי החשבון שצירפה לערעור, החסירה המבקשת דווקא את התקופה בת החודשיים שקדמה להצגת השיקים מושא ענייננו לפרעון. מדפי החשבון אשר צורפו לערעור כאמור עולה כי היתה הפקדה בחשבון בסך 10,770 ₪ ביום הערך של השיקים שבענייננו. דא עקא, באותו יום – וללא מנין סכומי ששת השיקים – החשבון עמד דווקא ביתרת חובה בסך של 9,467 ₪, וסכומם של ששת השיקים מושא הבקשה עומד על למעלה מ-5,000 ₪ נוספים. בהעדר טענה או הוכחה שהבנק אישר למבקשת מסגרת אשראי, אין מקום לקבל את הטענה שהיה כיסוי מספיק בחשבון. אני דוחה גם את הטענה לפיה השיק הראשון מושא הבקשה (ע"ס 630.90 ₪) והשיק החמישי (ע"ס 230 ₪) היו צריכים להיות מכובדים גם ללא ההפקדה. כאמור, ללא ההפקדה החשבון היה – ככל שניתן לראות מהתדפיסים החסרים שצורפו – החשבון היה ביתרת חובה של כמעט עשרת אלפים ש"ח באותו יום, כפי שכבר צוין. מהבקשה לא עולה כי הסירוב היה בגדר טעות של הבנק.

4.גם אין מקום למתן סעד זמני בטענה שהיה הסכם בין המבקשת לבין הבנק המחייב את הבנק לפרוע איזה שהוא מששת השיקים מושא הבקשה. נציגת המבקשת הצהירה כי החריגה בחשבון היא חריגה אופיינית לחשבון זה; אך כאמור, המבקשת החסירה דווקא את דפי החשבון מהתקופה שקדמה להצגת השיקים לפרעון. המבקשת צירפה דפי חשבון מגדמיים גם משנים קודמות, לרבות שנת 2010, 2011 ו-2012; אך מההודעה על הגבלה חמורה שצורפה לערעור עולה כי החשבון מושא הבקשה הוגבל בשנת 2012 עקב שיקים ללא כיסוי. על כן, לא זו בלבד שלא מדובר בחריגה "אופניינית" במשך שנים שלא גררה הגבלה; העובדה שהחשבון הוגבל בגין שיקים ללא כיסוי בשנת 2012 משמעה שאין מקום לטענה שהמבקשת לא הבינה כי משיכת שיקים ללא כיסוי תביא להגבלת החשבון.

נציגת המבקשת לא הצהירה כי מאן דהו בבנק הבטיח לה כי השיקים ייפרעו. יודגש בענין זה כי בערעור (לו לא צורף תצהיר) נטען כי הבנק החזיר את השיקים "וזאת בניגוד לנאמר בשיחת הטלפון עם מוקד המשיב" (סעיף 5 לבקשה). דא עקא, המילה "בניגוד", שהיא המילה החשובה ביותר במשפט זה – נעלמה מהמשפט הזהה המופיע בתצהיר התומך בבקשה (בתצהיר כתוב "וזאת לנאמר בשיחת הטלפון עם מוקד המשיב..." (סעיף 22(א) לתצהיר שצורף לבקשה לסעד זמני).

5.אין מקום לקבל את הטענה הנוספת של המבקשת לפיה הבנק כיבד שיקים אחרים באותו יום. המועד הרלוונטי לכיסוי מספיק או העדרו הוא יום ההצגה לפרעון, ולא יום הסירוב הבא לאחר מכן. יום הערך של השיקים מושא הבקשה הוא 20.10.2014, ולא עולה מדפי החשבון החסרים שהוגשו כי שיקים נוספים הוצגו לפרעון בחשבון באותו יום. למחרת, ביום הסירוב, אמנם הוצגו לפרעון שיקים אחרים; אך לצדם גם בוצעו הפקדות מזומן על סך למעלה מ-5000 ₪.

6.הבקשה– נדחית.

7.הבנק יגיש תשובה לערעור תוך 30 יום.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ה, 06 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.