עש"א 1091-05-16

1. לפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטות המפקח על רישום המקרקעין בירושלים (כבוד המפקח א' סילברמן) מיום 15.3.2016 ומיום 23.3.2016, בתיק מאוחד 20/12 ו- 54/12.

2. ההחלטה מיום 15.3.2016 הינה חלק מפרוטוקול דיון שהתקיים באותו יום, דיון אשר רק המשיב התייצב בו לפני המפקח והמבקשת לא התייצבה.

בתום הדיון קיבל המפקח את בקשת המשיב, לזמן לעדות נוספת את העד מר ברק דוכס, בשלב בו התיק כבר לאחר הגשת סיכומים.

כבוד המפקח קבע: "לאור נימוקי בקשת עו"ד סוסנוביק, אני מתיר שמיעה מחדש של עדותו של מר ברק דוכס. הצדדים יגישו בתוך 7 ימים מועדים מתואמים לשמיעת העדות לחודשים יוני-יולי, ובהתאם יקבע התיק..."

מההחלטה עולה כי התיק הועבר למפקח, לאחר שהראיות ואף הסיכומים נשמעו לפני מפקח אחר.

המבקשת הגישה בקשה לביטול ההחלטה, בה אף הסבירה את נסיבות היעדרותה מהדיון (הבקשה צורפה לערעור ולא לבקשה לעיכוב ביצוע), ובהחלטה מיום 23.3.2016 קבע המפקח: "אין לתובעת להלין אלא על עצמה על שלא הגיבה להחלטתי מיום 15.2.2016 ולא התייצבה לדיון מיום 15.3.16. הדיון המקדמי כבר התקיים ואין הצדקה כלשהי לשוב ולקיימו לאור מחדליה הדיוניים של התובעת בלבד... משלא הוגשו מועדים מתואמים התיק נקבע לשמיעת עדות מר ברק דוכס ליום 15.6.2016 בשעה 09:00. לדיון מוקצב פרק זמן של שעה".

3. על החלטות אלה הוגש ערעור ביום 1.5.2016, ואתמול הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, לאחר שבקשה דומה, לביטול הדיון שנקבע ליום 15.6.2016, הוגשה למפקח ונדחתה על ידו ביום 9.5.2016.

4. לאחר עיון בבקשה, בערעור ובמסמכים שצורפו, אינני רואה מקום להורות על עיכוב ביצוע ההחלטות.

המבקשת לא הראתה איזה נזק ייגרם אם יישמע העד, כפי שהחליט המפקח. עיון בבקשה שהוגשה למפקח, לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון במהלכו ניתנה ההחלטה, מעלה כי גם באותה בקשה לא הובאו נימוקים מעבר לטענות בדבר "סחבת" מצידו של המשיב.

זאת ועוד, מדובר בהחלטה דיונית, השמורה לגורם השיפוטי הדן בתיק, וסיכויי הערעור אינם מצדיקים מתן החלטה בדבר ביטול הדיון הקבוע לפני המפקח.