עש"א 10528-06-16 ד. ואח' נ' הלשכה לסיוע משפטי מחוז תל אביב

לפני בקשה לפטור מאגרה בערעור, אשר הגישו המבקשים על החלטת לשכת הסיוע המשפטי (להלן: "הסיוע המשפטי") מיום 28.5.16 (להלן: "ההחלטה") לדחות את בקשתם לקבלת סיוע משפטי בעניין הגשת בקשה לפשיטת רגל בשל חוסר זכאות כלכלית. 

1. המבקשים, שהם אזרחים וותיקים, הגישו הבקשה לפטור מאגרה במסגרתה טענו כי אין ביכולתם לשלם האגרה. בבעלותם רכב שנת ייצור 2009 בעלות של כ- 25,000 ₪ ואשר נועד להסיע את המבקשת הנכה. יש להם חובות לנושים בסך של 150,000 ₪. לטענת המבקשים הסיוע המשפטי קבע את הכנסותיהם על הסך של 7,613 ₪ בעוד שהזכאות לקבלת ייצוג היא כל עוד ההכנסות אינן עוברות את הסך של 6,482 ₪ לחודש. לטענת המבקשים הבקשה מסתמכת על היות המבקש בן 80, והמבקשת בת 75, העוברת טיפולים תכופים והם מחויבים בשל כך להחזיק רכב עם תו נכה.

2. במסגרת הערעור שהוגש על ידי המבקשים צוין, בהתייחס למצבם הכלכלי, כי הם מתגוררים בשכירות בדירה קטנה בשערי תקווה, מקבלים קצבת זקנה מביטוח לאומי בסך של 4,100 ₪ וכ- 900 דולרים מארה"ב. לטענתם בשל מצבה הגופני של המבקשת נקלעו לקשיים כספיים חמורים ואין להם חסכונות או רכוש וקיימים מספר בעלי חוב הפועלים נגדם שיטתית. על כן ביקשו להכריז עליהם כפושטי רגל מכיוון שאין ביכולתם לשכור שירותי עו"ד.

3. לטענת המבקשים אין זה הוגן כי הסיוע המשפטי ייקבע מבחן של הכנסות בלבד ללא התחשבות בהוצאותיהם של המבקשים.

4. הפרקליטות הגישה תגובה מפורטת, אשר במסגרתה היא מתנגדת למתן פטור מאגרה. בתגובה נטען כי הבקשה לפטור מאגרה אינה עומדת בדרישות שנקבעו בדין ובפסיקה למתן פטור ואין בה כדי להרים את הנטל המוטל על המבקשים. עוד נטען כי ההליך אינו מגלה עילה וכי כי הערעור אינו תוקף את האופן בו נתקבלה ההחלטה או סבירותה כי אם את הכללים הקבועים במבחני ההכנסה, טענות שאין מקומן במסגרת נכבדה זו.

5. עוד נטען כי המבקשים לא הוכיחו חוסר יכולת כלכלית ולא צירפו מסמכים המבארים את מצבם הכלכלי באופן המאפשר בחינתו לעומק לרבות מסמכים ביחס לנכות המבקשת וכן הסכם שכירות דירת המבקשים ובו סכום השכירות אותו הם נדרשים לשלם.

6. המבקשים הגישו תשובתם במסגרתה התייחסו לטענות היועמ"ש בתגובתו.

   המסגרת הנורמטיבית

7. נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.

   "ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....

   אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."