ערר שהגישה המדינה כנגד שחרורם של שלושה קטינים שהואשמו בביצוע מעשי סדום

           לצורך הדיון היום, בהיעדר התייצבות של בא-כוחו של המשיב 1, אני ממנה את עורך-דין הלוי מטעם הסניגוריה הציבורית לייצגו בהליך שלפניי והוא ייעזר על ידי עו"ד עואודה וחלבי.

           ניתנה היום, י"ט בכסלו התשס"ח (29.11.2007).

                                                                                                                                                                                                                                                                        ../2

           המדינה עוררת כנגד שחרורם ללא ערובה, ללא קביעת תנאי שחרור וללא דיון בבקשת המעצר, של המשיבים - שלושה קטינים - שהואשמו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בביצוע מעשה סדום בקטין בן 10 בשתי הזדמנויות שונות ובאיומים על הקטין שבגינם, לטענת המדינה, נעברה גם עבירה של הדחה בחקירה.

1.        השתלשלות העובדות הנוגעות להליכים בעניין מעצרם של המשיבים רצופה תקלות ופגמים חמורים. מתברר כי הקטינים היו נתונים במעצר על פי צו שתוקפו פג היום בשעה 13:00. כתבי האישום נגדם שהוגשו בנפרד נגד נאשם אחד ונגד שני נאשמים ביחד, הוגשו לבית המשפט היום בשעה 11:00. הנאשמים לא הובאו ממעצרם לדיון בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהגישה התביעה, ובמצב שנוצר החליט השופט של בית המשפט קמא, לשחררם ללא תנאים מגבילים ולקבוע את הדיון ליום 2.12.2007. משום מה לא מצאה המשטרה לנכון לשחרר את העצורים בשעה בה פקע צו המעצר שהוצא נגדם, ולטענת סניגוריהם, שייצגו אותם מטעם הסניגוריה הציבורית, הם שוחררו לביתם רק בשעה 16:00. התביעה הזדרזה ועררה על החלטתו של בית המשפט המחוזי ונעתרנו לבקשה לקבוע דיון לאלתר. בדיון התייצבו הסניגורים ואף שלושת הנאשמים, אשר ככל הנראה הובאו לדיון באמצעות המשטרה. נראה כי לא הוסבר לקטינים לשם מה הוסעו בניידת מביתם, ואף לא נמסר להוריהם כי זומנו להתייצב בדיון בערר על שחרורם ממעצר. שיטה זו בה נקטו התביעה והמשטרה אינה ראויה ואין צורך להרחיב דברים על כך. נאמנים עלי דברי הפרקליט שטיפל בזימונם של המשיבים כי פעל בתום לב וכי נפלה אי הבנה באופן בו בוצע הזימון. מכל מקום, קשה להתעלם מכך שלאחרונה קורות תקלות רבות בכל הנוגע להבאת עצורים לדיון במעצר. מפי באי כוח התביעה והסניגוריה כאחד, נמסר לי כי תקלות מסוג זה חוזרות ונשנות לאחרונה, ולשיטתם המצב הוחמר בתקופת המעבר של בתי המעצר מאחריות המשטרה לאחריות שב"ס. שאלה אחרת ששבה ומטרידה נעוצה בכך שהמשטרה אינה מקפידה לשחרר עצורים עם פקיעת צו המעצר כאשר יש בכוונתה לערור על השחרור. כבר נאמר בהחלטותינו פעמים רבות כי יש לשחרר לאלתר נאשם במועד פקיעת צו המעצר שהוצא נגדו, בהיעדר החלטה חדשה לעצרו או לדחות את שחרורו, שניתנת על ידי בית משפט מוסמך. רשויות האכיפה - המשטרה והתביעה המבקשות להאריך מעצר חייבות לנקוט מראש בכל האמצעים לקבלת צו כדין מבית המשפט ואל להן לעשות דין לעצמן בעיכוב השחרור. למותר לשוב ולהזכיר כי החזקת אדם במעצר שלא על פי דין היא פגיעה בזכות היסוד לחירות ובעקרון החוקיות. בעניין שלפניי עתה, מששוחררו המשיבים לביתם, רשאית היתה התביעה להיעזר במשטרה לצורך זימונם לדיון בערר אך ראוי וצריך היה למסור להם את הודעת הזימון ולהסביר להוריהם של המשיבים כי מדובר בערר ואף לזמן את ההורים ללוות את בניהם הקטינים, ככל שהם היו מוכנים לעשות כן, והכל מבלי שיהיו לפעולות אלה סממנים של מעצר או עיכוב. עתה התייצבו הנאשמים בבית המשפט מבלי שהודע להם מראש מהות ההליך המתקיים כאן, ולא ניתן לקיים דיון במעצר מבלי שניתנה למשיבים הזדמנות להביא הצעות לחלופה, להציג ערבים מתאימים, ולבחון אם יש מי שיוכל להשגיח עליהם בתנאים של חלופה וליתן ערבויות מתאימות לשחרורם בטרם תוכרע עצם שאלת המעצר.

2.        במצב שנוצר ועל אף האמור אי אפשר להתעלם מכך שהעבירות המיוחסות למשיבים חמורות ועל פי סוגן מקימות עילת מעצר. המתלונן אשר היה קרבן להתנהגותם הוא קטין רך בשנים המתגורר בסמוך להם. נוכח אופיין וסוגן של העבירות המיוחסות למשיבים יש ממש בטענת התביעה כי עקב הגשת האישומים, גברה מסוכנותם של המשיבים ויש חשש כי יסכנו את ביטחונו של המתלונן בהיותם חופשיים, ללא כל הגבלה או חלופה מתאימה למעצר.

           הסניגורים טענו בפניי כי אין חשש ממשי משחרור מרשיהם בהתחשב בכך שהעבירות המיוחסות למרשיהם בוצעו לפי הנטען, לפני זמן ניכר ומאז היו הנאשמים חופשיים ולא ביצעו עבירות נוספות. כך גם ציינו כי המשיבים משוחררים מיום פתיחת החקירה המשטרתית במשך תקופה הקרובה לחודש ימים. אכן, טענה זו היא שיקול בגדר השיקולים שרשאי בית משפט לשקול בהליכי המעצר. אולם, לעניין זה חל שינוי מהותי במצב מרגע שהוגשו כתבי האישום.

3.        לעת הזאת איני רואה שיש בידי להטיל ערובות ותנאים הולמים ביחס להגבלת תנועתם של המשיבים בשל האופן בו הובאו לדיון היום, ואף איני סבורה שיש לעצרם ללא דיון שיש לקיים בבית המשפט המחוזי במועד שנקבע לכך. על פי החלטתו של בית המשפט המחוזי אף יוגש לו לצורך הדיון בבקשת המעצר תסקיר של שירות המבחן לנוער, ותישקלנה כל הנסיבות הכרוכות בבקשת המעצר. עם זאת נוכח המשמעויות שיש לשחרורם כיום, מבחינת הסיכון למתלונן, אני מורה כי שלושת המשיבים יישארו במעצר בית מלא מתום הדיון הערב ועד למתן החלטה בעניינם בבית המשפט המחוזי בדיון שיתקיים במועד שנקבע לכך ב-2.12.2007. המשיבים יהיו נתונים בביתם בהשגחת הוריהם, ואני מביאה בחשבון את הצהרת באי-כוחם בפניי כי יש נכונות מצידם לקבל את התנאי האמור וכי הוריהם מלווים אותם בהליכים ומסוגלים להשגיח עליהם וכך יהיה עד לקבלת החלטה אחרת.

           בשולי החלטתי זו אני מורה כי ההחלטה תועבר לידיעת פרקליט המדינה אשר יפעל לבדיקת סידורי הבאת העצורים, ולקביעת נוהלים בתיאום עם המשטרה והשב"ס, להבטחת התייצבותם של עצורים במועד בבית המשפט וכן כי יוקפד על שחרורם במועד.

           ניתנה היום, י"ט בכסלו התשס"ח (29.11.2007).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: