ערר
ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
|
358-3012
13/02/2014
|
בפני חברי הוועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק- יו"ר הועדה
2. עו"ד שרון גלילי
|
| - נגד - |
העוררת:
גוד לאק רנט א-קאר בע"מ
עו"ד נסאר מסיס
|
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר ואח'
|
| פסק-דין |
בהסכמת הצדדים ובהתאם לסעיף 16 לחוק בתי דין מינהליים התשנ"ב – 1992, הדיון תיק זה התנהל בפני הרכב חסר של הוועדה.
רקע עובדתי ודיוני
- העוררת, כפי שהציגה עצמה, היא חברה להשכרת רכב הפועלת בירושלים, מחזיקה בצי של אלפי כלי רכב (כך לפי עדות נציגה בדיון שהתקיים בפנינו).
- המשיבה היא בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), להפעלת הנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר").
- החל בתחילת שנת 2011, סמוך לאחר פתיחת הנתיב המהיר לשימוש הציבור, כלי רכב שונים הרשומים על שם העוררת נקלטו במערכת ניהול התנועה והאגרה של המשיבה כשהם עושים שימוש בנתיב המהיר, בהיקפים שונים. בגין נסיעות אלו חויבה העוררת בחיובי אגרה ובנוסף בחיובי פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותם בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע מבלי שהעוררת נקשרה מראש בהסכם עם המשיבה ומבלי ששולם בזמן אמת עבור הנסיעה.
ביום 4.6.12 פתחה המשיבה תיק הוצל"פ כנגד העוררת (להלן: "תיק ההוצל"פ") לאחר שהחיובים בגין הנסיעות והפו"ה לא שולמו על ידי העוררת.
בכתב הערר ביקשה העוררת להאריך את המועד להגשתו ("במידת הצורך ולמען הזהירות", בלשון בא כוחה), לבטל את החיובים שהושתו על העוררת ולחילופין לבטל את חיובי הפו"ה.
- קודם שנפרט את טענות הצדדים, נקדים בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס לדרך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/2011 בעניין סיוון חן וכן בערר 164/2011 בעניין צבי ניסים ולביאה). באופן כללי ניתן לומר שפרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, עד לנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל לחלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, עמדות רישום מנויים, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, עמדות לתשלום במזומן ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (עבור מי שלא נכנס לחניון מדובר למעשה בהמשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב, עד אשר הוא מתמזג עם נתיבי איילון (קטע דרך זה יכונה להלן: "המקטע השני").
- תמצית טענות העוררת –
העוררת טוענת כי המשיבה לא שלחה אליה את החשבוניות בגין הנסיעות בסמוך לאחר ביצוען. לטענתה, רק בחודש פברואר 2012 נמסר לעוררת (טלפונית) אודות חוב תלוי ועומד וכי המועד הראשון שבו היא קיבלה (באמצעות בא כוח) את העתקי החשבוניות היה ביום 4.9.12 למרות פניות קודמות של בא כוחה והבטחות קודמות של המשיבה. לטענת העוררת, היא לא ידעה על החובה להתקשר מראש בהסכם עם המשיבה וכי היה על המשיבה ליידע אותה אודות כך. העוררת טוענת שבהתנהלותה הסבה לה המשיבה "נזק בלתי הפיך" כיוון שהנסיעות בוצעו על ידי לקוחות ששכרו מאת העוררת כלי רכב ואין לעוררת אפשרות לגבות מלקוחות אלו את התשלום עבור השימוש בנתיב המהיר. העוררת טענה עוד כי המשיבה לא אפשרה לה להצטרף למסגרת מנוי אצלה והעמידה דרישה בלתי הגיונית לפיה יש לרשום כל רכב בנפרד ולהעמיד אמצעי תשלום נפרד לכל רכב.
- בתגובתה לערר טענה המשיבה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחייתו. ראשית ציינה המשיבה כי התייחסותה היא רק לגבי חשבוניות ש"טרם הועברו לטיפול משפטי" בלשונה וכי קיימות חשבוניות נוספות שלטעמה "אינן נשוא הערר". המשיבה מציירת בתגובתה תמונה עובדתית שלפיה נערכה בינה לבין העוררת "התנהלות ממושכת ומייגעת" שהחלה עוד ביום 1.7.11 במטרה לגבות את החוב מן העוררת. בהמשך, כך המשיבה, נשלח לעוררת הסכם מנוי שנתחם על ידי העוררת אך לא נחתם על ידי הבנק (לצורך הוראת קבע), לא נמסר אמצעי תשלום תקין ולאחר מכן נוהלו שיחות רבות נוספות עם אנשי העוררת. המשיבה טוענת כי היא התייחסה לפניות העוררת ובכלל זה על ידי משלוח תשובות לבא כוח העוררת. על פי טענת המשיבה, לצד שיחות אלו (שנערכו רובן על ידי הגב' יוספה אזולאי, ממחלקת הנהלת החשבונות של המשיבה, להלן: "גב' אזולאי") נשלחו אל העוררת החשבוניות בדואר אלקטרוני כבר ביום 12.1.12. כן נטען על ידי המשיבה כי ביום 23.2.12 שוחחה נציגת המשיבה עם בא כוח העוררת ולבקשתו נשלחו אל העוררת מכתב התראה והעתקי החשבוניות. המשיבה מציינת מועדים נוספים שבהם לטענתה נשלחו מכתב ההתראה עם החשבוניות.
בהתחשב באמור המשיבה טענה בנוסף שהערר הוגש באיחור של שנה וחודשיים ימים ומטעם זה דינו דחייה על הסף.
לתגובתה צירפה המשיבה את תצהיר מר הראל חנין (להלן: "מר חנין"), מנהל התפעול במשיבה, שהתייחס לסוגיית החיוב ברישום והשילוט, תצהירה של הגב' אזולאי בו פורטה גרסתה אודות הקשר שניהלה עם נציגי העוררת ומשלוח המסמכים, תצהירה של הגב' אורלי ארביב (להלן: "גב' ארביב"), מנהל מח' החשבונות במשיבה ותצהירה של באת כוח המשיבה, עוה"ד מיכל חבשוש, במסגרתו פירטה את הקשר שנוהל על ידה עם בא כוח העוררת ולאחר מכן, לאחר שלטענתה נמסר לה על ידו (ביום 8.5.12) כי הוא אינו מייצג את העוררת בנושא, עם נציגי העוררת. במסגרת זו, כך נטען, מסרה עוה"ד חבשוש לעוררת כי בכוונת המשיבה לפתוח תיק הוצל"פ נגד העוררת והציגה בפניהם הצעה לפשרה.
- ביום 22.5.13 התקיים דיון בפנינו, במעמד הצדדים. מטעם העוררת התייצבו בא כוחה, עוה"ד מסיס, ושני המצהירים מטעמה (תצהיריהם הוגשו במסגרת הליכי ביניים שהתקיימו בבקשת העוררת לעיכוב ביצוע) – מר אחמד ג'בר (להלן: "מר ג'בר") ומר מונזר עבדלאלנבי (להלן: "מר עבדלאלנבי"). מטעם המשיבה התייצבה באת כוחה (ומצהירה מטעמה, כאמור), עוה"ד חבשוש, מר חנין והגב' אזולאי. בדיון נחקרו שני המצהירים מטעם העוררת ומטעם המשיבה נחקרה הגב' אזולאי. הצדדים לא ביקשו לחקור עדים נוספים.
בסיום הדיון קיבלנו את בקשת הצדדים להגיש סיכומים בכתב.
דיון
- לטענה המקדמית לפיה הערר הוגש באיחור נשוב לאחר שנבחן את המחלוקות העובדתיות הבסיסיות הנטושות בין הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת