ערר כנגד החלטה על מעצר עד תום ההליכים

החלטה

1. העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ומואשם בעבירות של חבלה חמורה
בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה. על פי הנטען בכתב האישום, דקר העורר ביום 29.9.04
אדם אחר לאחר שפרץ ביניהם ויכוח, בעת שהשניים נפגשו במרכז לחלוקת מתדון באשדוד.
לאחר שהעורר דקר את אותו אדם הוא אמר לנדקר, כך על פי הנטען, שלא יתלונן נגדו
במשטרה. הדקירה גרמה לפצע בעומק של 12 ס"מ. הנדקר טופל בבית חולים ושוחרר ממנו לאחר
שנזקק ל-10 תפרים. יצוין עוד, כי הנדקר לא הגיש בנוגע לאירוע תלונה "רשמית" נגד
העורר. בית משפט קמא קבע, עם זאת, על סמך אמירות שונות של הנדקר, כי קיימות ראיות
לכאורה לגבי הנטען בכתב האישום וכי הסיבה לכך שהנדקר לא הגיש תלונה "רשמית" נגד
העורר היא חששו של הנדקר כי ייצא לו שם של "מלשין" בקרב ציבור העבריינים. בית המשפט
המחוזי קבע עוד, כי מהעורר נשקפת מסוכנות ומשלא הוצעה כלל חלופת מעצר אין מקום
לשחרורו. על כן, החליט בית המשפט )כבוד השופט ח' עמר( להורות על מעצרו של העורר עד