ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בעניין צוואת המנוח

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת גורביץ - עובדיה) מיום 7.8.22 בעניין צוואת המנוח (להלן: "המנוח")

רקע עובדתי –

1.המנוח הלך לעולמו ביום 8.8.2017, רווק ללא צאצאים. להורי המנוח שנפטרו לפניו, היו 4 ילדים. המנוח, אחותו גב' .... ז"ל, שנפטרה לפניו ולא הותירה אחריה צאצאים, אח מר ..... ז"ל, שנפטר לפניו המנוח והותיר אחריו צאצאים, ואחות נוספת גב' .... ז"ל שנפטרה אחריו.

2.לאור האמור, בהתאם לסעיף 14 לחוק הירושה ובהעדר הוראה אחרת בצוואה תקפה, עזבונו של המנוח מתחלק בין צאצאי האח היורש שנפטר לפני המנוח, ויורשי האחות שנפטרה אחריו – לפי צו קיום צוואה או צו ירושה שהוצאו אחר עיזבונה. המשיבים 1-5 הם ילדי האחות, המערערת ומשיבים 6-10 הם יורשי האח. יודגש, כי 7 יורשים נוספים של האח ביקשו להסתלק מהעיזבון.

3.המערער טען כי המנוח הותיר אחריו צוואה בעדים מיום 4.12.12, וכי עפ"י הוראות הצוואה הוא והמשיב 1, יורשים את מלוא עיזבון המנוח בחלקים שווים. מאחר ולא נמצא בידו של המערער מקור הצוואה, הוגשה תביעה להוכחת צוואה בהעתק. המשיבים התנגדו לתובענה.

4.בהמשך, הודיעו משיבים 1-5 כי אינם מתנגדים להוכחת הצוואה בהעתק – שהרי אין מחלוקת כי "ענף האחות" זכאי למחצית מהעיזבון הן על פי הצוואה באמצעות משיב 1 והן על פי דין. להודעתם צורפו תצהירי הסתלקות לטובת המערער מטעם 6 יורשים מענף האח, ונטען כי יורש נוסף, מר ...., עתיד גם הוא לחתום על הסתלקות לטובת המערער.

5.מהלך שמיעת הראיות בתובענה, בהמלצת בית המשפט קמא, הסכימו משיבים 6-10 שהמערער יהיה רשאי להגיש תובענה למתן צו קיום צוואה בהעתק. לאור האמור, הגיש המערער תביעה לקיום צוואת המנוח וצירף העתק הימנה.

6.המשיבים 6-10 טענו כי המנוח ביטל צוואתו בביטול כדין. לטענת המשיבים, המנוח הפקיד את מקור הצוואה ברשם לענייני ירושה ביום 5.12.2012, וביום 5.8.2015 משך את הצוואה שהופקדה ועל גבי אישור ההפקדה כתב בכתב ידו את המילה "בוטלה" וחתם תחתיה. נטען כי לאחר מכן פנה המנוח למשרד עו"ד .... ומשך גם ממשרדו את צוואתו. נטען כי המנוח השמיד את מקור של הצוואה ועל כן אין בידי המערער את מקור הצוואה – מה שמעיד "כאלף עדים על רצונו החופשי של המנוח לבטל את צוואתו". נטען כי בנסיבות אלו המנוח ביטל את צוואתו בביטול כדין, הן בהשמידו את המקור, הן בכתב ידו וחילופין בפני רשות ע"י כתיבת המילה "בוטלה" על גבי טופס הפקדת הצוואה של הרשם לענייני ירושה וחתימתו תחתיה. עוד נטען כי תאריך עריכת הצוואה 4.12.2012 אינו תואם את תאריך אישור העדים 7.5.2012 מה שפוגע במהימנות הצוואה.

7.המערער בתגובה טען כי הצוואה כשרה, התקיימו בה כל מרכיבי היסוד לצוואה בכתב יד, היא משקפת רצונו של המנוח ולא נפל בה פגם. עוד נטען כי מאחר ונותר העתק הצוואה חזקה שהצוואה לא הושמדה. עוד טען המערער כי התוספת בכתב יד על אישור המשיכה "מבוטלת" והחתימה אינן של המנוח, ולחילופין כי המילה "בוטלה" אינה מתייחסת לביטול הצוואה אלא לביטול ההפקדה ותו לא. עוד נטען כי אין המדובר בביטול בפני רשות וכי משיכת הצוואה מעו"ד .... אינו מעיד על ביטולה. אשר לתאריך אימות העדים, נטען כי בית המשפט מוסמך לתקן את הפגם שכן אין זהו מרכיב יסוד לצוואה.