ערעור על פסילת רשיונו של העורר

החלטה

1. נגד העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט לתעבורה על כך כי ביום 22.9.02 בסמוך
לשעה 2:00 לפנות בוקר נסע בכביש בינעירוני במהירות של 153 קמ"ש, כאשר המהירות
המותרת באיזור היא 90 קמ"ש. ביום הארוע הוצא נגד העורר צו פסילה מינהלית מהחזקת
רשיון נהיגה לתקופה0 הוא ערר על הפסילה לבית המשפט לתעבורה ועררו נדחה. טעמיו של
בית המשפט לדחייה הם כי, על פני הדברים, ישנן ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת
לעורר, ודי בנסיבות החמורות של העבירה ובהרשעותיו הקודמות של העורר בתחום התעבורה
כדי להעיד על קיום סכנה לציבור מהמשך נסיעתו בכביש.

2. העורר ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי ועררו נדחה. ביתה משפט המחוזי אימץ את
גישת הערכאה הראשונה לענין דיותן של הראיות נכון לשלב זה של ההליך, ומצא כי צו
הפסילה מאזן באורח ראוי בין אינטרס הציבור בשמירה על בטחון הנוסעים ברכב והולכי
הרגל לבין עניינו של הרר כפרט בחופש תנועה ונהיגה ברכב.