ערעור על חומרת העונש שנפסק לנעדר משירות צבאי שלא ברשות-נדחה

1.      המערער הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינה בהיעדרותו ממיטב במשך כחמש שנים וחצי.

2.      מסתבר כי המערער שירת מספר חודשים ובא בפני ועדת התאמה. בפני הוועדה טען כי יש לו חובות כספיים כבדים. הוועדה ראתה שלא להמליץ על פיטוריו משירות, ותחת זאת ניתנה לו דחיית שרות בת ארבעה חודשים. הוועדה ציינה כי בתום התקופה של דחיית השירות יבחן עניינו ויוחלט אם יחזור לשירות או שתמשך דחיית השירות. סמוך אחר כך עזב המערער את הארץ וחזר לאחרונה, כדי לבקר את אביו ולחדש את דרכונו, ואז נעצר. מסתבר כי המערער עלה לארץ בגיל 12 עם הוריו. כשעזב את הארץ נותר כאן אביו והוא נסע לקנדה, לאימו ואחותו. המערער עובד שם בעבודה קבועה ואין חולק כי שם מרכז חייו. כעת בא המערער שוב בפני ועדת התאמה ובעקבות המלצתה פוטר משירות ביטחון.

3.      בית הדין קמא ציין כי בעניינו של המערער מצויים שיקולים לקולא ולחומרה- המערער היה בעיצומו של השירות הצבאי כשיצא לדחיית השירות ממנה לא שב ולבסוף, בהיעדרותו הממושכת, כפה את עמדתו, של הימנעות משירות. מנגד, המערער הובא לארץ על ידי הוריו. בעבר ראו בו רשויות הצבא חייל בלתי חיוני, גם אם נמנעו מליתן לו פטור. המערער בנה את מרכז חייו בחו"ל. באיזון השיקולים ראה השופט הנכבד קמא להטיל על המערער שבעים וחמישה ימי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה.

4.      המערער משיג על חומרת העונש. להשקפתו, זיקתו לארץ הייתה קלושה והיא אינה קיימת היום וכבר בעבר הייתה נטייה שלא לעמוד על שירותו. בנסיבות אלה, סבור המערער, כי בית הדין קמא החמיר יתר על המידה בעונשו והוא מבקש לקצרו באופן משמעותי.

5.      רשויות הצבא היו קשובות בעבר למצוקותיו של המערער והוא זכה בדחיית שירות. אז בחר המערער, בעיצומו של השירות הצבאי, לעזוב את הארץ ולחזור רק לאחר שנים ארוכות. בעבר לא ראו רשויות הצבא לפטור את המערער משירות, ועשו כן רק כעת, בחלוף הזמן ובשים לב למצבו של המערער כעת.

6.      עניינו של המערער, בהיבט העונש, צריך היה להיחתך לפי מצבו בעת ההיעדרות (ראו למשל ע/155/07 התובע הצבאי הראשי נ' טוראי חמו). בשים לב לכך, וגם לאחר שנלקחו בחשבון נסיבותיו הייחודיות של המערער, אין ניתן לומר שבית הדין המחוזי החמיר עימו, ודאי לא במידה המצדיקה את התערבותנו.

7.      הערעור נדחה, אפוא.

ניתן והודע היום, י"ד בטבת התשס"ז‏, 23 בדצמבר 2007‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                 העתק נאמן למקור
                                                                                        רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                  ק' בית הדין