ערעור על החלטת שופט שלא לפסול עצמו

24.3.2002 לפני ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה באשדוד )השופטת ר' לביא( מיום
2123/99(. .שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער )תיק ת

כנגד המערער התנהלו ומתנהלים מספר הליכים הנוגעים לעבירות תעבורה המיוחסות לו. .1
8.6.97( מלהחזיק רשיון נהיגה בית משפט השלום לתעבורה באשקלון פסל את המערער )ביום
למשך שלושה חודשים, בגין עבירת תעבורה )להלן - פסק הדין המקורי(. על פי עצה משפטית
שקיבל המערער מ כוחו, עו"ד שמחה ניר, פסילת הרשיון נקבעה שלא כדין ועל כן אין היא
תקפה. זאת משום שקיים ספק אם צורף להזמנה לדיון בבית המשפט לתעבורה גם העתק של כתב
האישום. בית משפט זה דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המערער בעניין )ראו רע"פ
מאיר נ' מדינת ישראל )לא פורם((. לאחר מכן המערער הואשם במספר עבירות 7140/97
תנועה נוספות. כך, המערער הורשע בנהיגה בזמן פסילה בבית משפט השלום בתעבורה באשקלון
1()9237/99 מאיר נ' מדינת ישראל, פ"ד נד 1732/98; לעניין זה ראו ברע"פ .)תיק ת
481 )2(. המערער לא הפקיד)9237/99 מאיר נ' מדינת ישראל, פד 492; וכן ראו את רע"פ
את רשיונו שפקע, היות והוא נסמך על עצתו של עורך דינו, לפיה כל ההליכים המתנהלים
כנגדו מושתתים על פסק הדין המקורי, והם בטלים גם כן.

ההליכים מושא הערעור נוגעים לעבירת תנועה נוספת שנעברה, על פי הנטען, ביום .2
ההליך מתברר בבית המשפט לתעבורה באשדוד )השופטת ר' לביא(. גם במסגרת הליך .6.1.99