ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל - ריבית פיגורים בפריסת חוב מזונות עבר

1. ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת מרים דרמוני יזדי), בטענת "פרעתי" מיום 27.1.15 (להלן - "החלטת הרשמת"). הערעור דנן עניינו בסוגיה אחת בלבד, היא: האם מקום בו מורה בית המשפט על פריסת פירעון חוב מזונות עבר לשיעורין (חוב אשר הצטבר מפאת אי פירעון חיובי המזונות שהושתו על חייב המזונות, במלואם ובמועדם), נושא חוב המזונות שפירעונו נפרס כאמור, אף ריבית פיגורים, כמשמעותה בהוראת סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961 (להלן – "חוק הריבית").

2. המערער והמשיבה נישאו כדמו"י ומנישואיהם נולד ילד אחד. לאחר אי אילו הליכים משפטיים כרתו הצדדים הסכם גירושין, אשר אושר על ידי בית משפט זה (כב' השופט גרינברגר בתמ"ש 1950/00) ביום 12.11.00, ובו אף חויב המערער לשלם למשיבה, עבור מזונות הילד, סך 1,700 ₪ לחודש, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן והוצאות חריגות כמפורט שם (להלן – "הסכם הגירושין").

3. המערער לא פרע כסדרם את חיובי המזונות החודשיים, וכפועל יוצא מכך הצטבר לחובתו חוב פיגורים. אזי בשנת 2006 פנה המערער אל בית משפט זה בשתי תביעות: האחת, תביעה להפחתת שיעור חיובו במזונות הילד (תמ"ש 1953/00) (להלן – "תביעת הפחתת המזונות"), והאחרת, היא החשובה לענייננו, תביעה לפריסת פירעון חוב מזונות העבר לשיעורין (תמ"ש 1954/00) (להלן – "תביעת פריסת המזונות"). למותר לציין, כי תביעת פריסת המזונות הוגשה אל בית משפט זה, לאחר שהתקבל לכך אישור רשם ההוצאה לפועל, בהתאם להוראת סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן – "חוק ההוצאה לפועל").

4. בהחלטתו מיום 9.8.06 הורה בית המשפט, כסעד זמני בתביעת פריסת המזונות, כי כל עוד ישלם המערער על חשבון חוב מזונות העבר סך 1,000 ₪ לחודש, לא ינקטו כנגדו הליכי מאסר. בפסקי דין שניתנו ביום 17.10.07, דחה בית המשפט (כב' השופט גרינברגר) את תביעת הפחתת המזונות, אך מאידך נעתר לתביעת פריסת המזונות, בקובעו כהאי לישנא:

"בנידון דידן אומנם נחה דעתי כי אכן יש ממש בטענות האם (המשיבה - נ.פ.) כי האב (המערער – נ.פ.) לא נשא במזונות הקטין גם בעת בה אף לטענתו השתכר היטב למחייתו. האב צירף העתקי הפקדות לחודשים, 8/05 – 12/05 מהם ניכר כי הפקיד כ – 1,000 ₪ בלבד מסך המזונות השוטפים. יחד עם זאת, אין ספק כי במצב שנוצר, תשלום המזונות השוטפים בצירוף חוב העבר יהווה הכבדה ניכרת על האב, כאשר קיים ספק רב אם ניתן יהיה לגבות את חוב העבר במצב הנוכחי. לפיכך ניתנת בזאת לאב הזדמנות נוספת לתקן את מעשיו ולשאת בדמי המזונות השוטפים יחד עם חוב העבר, באופן בו יתפרס חוב העבר לתשלומים חודשיים בסך של  500₪ לחודש. ואולם, באם יתברר כי האב מוסיף לעשות דין לעצמו ונוהג כמנהגו בעבר באופן שיהיה פיגור של מעל לשלושים יום בתשלום כלשהו בדמי המזונות השוטפים או בתשלומי חוב העבר כסדרם בהתאם לפריסה הנקבעת כעת, תבוטל פריסת התשלומים, ומלוא יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי." (להלן – "פסק דין הפריסה").

5. לאחר הדברים הללו פנה המערער אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה לבטל את חיובי הריבית שהתווספו על קרן חוב מזונות העבר. בהחלטתו מיום 6.11.08 דחה רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם - כתוארו אז - מרדכי בורשטין) את בקשת המערער וקבע כהאי לישנא:

"הפניית חייב לבית המשפט לענייני משפחה אין בה כדי לבטל ריביות בגין החוב. כל שנקבע בהחלטה הנ"ל הוא שינוי השיעורים ופריסת החוב. בקשת החייב נדחית איפוא".

6. כעולה מהחלטת הרשמת, במהלך השנים 2007 עד 2013 לא נקטה המשיבה כל הליך הוצאה לפועל כנגד המערער, ואילו המערער שילם למשיבה בעקביות סך 2,400 ₪ לחודש, בהסתמך על פסק דין הפריסה. ראו: סעיף 3 להחלטת הרשמת. ודוק, המערער שילם את הסך האמור בערכו הנומינאלי, מבלי שהוסיף לו את הפרשי ההצמדה למדד המחירים לצרכן, כפי שהיה עליו לעשות בהתאם להוראות הסכם הגירושין. בהחלטת הרשמת צוין, כי המערער פרע את עיקר הפרשים אלו על פי המלצתה, לאחר הדיון שהתקיים בפניה. ראו: סעיף 6 להחלטת הרשמת. בשולי הדברים יאמר, כי דומה שחידוש ההתדיינות המשפטית בין הצדדים במהלך שנת 2014, לאחר שנים רבות בהן לא התקיימו התדיינויות משפטיות כלשהן בין הצדדים, הוא אגב בקשת המשיבה להגדיל את קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל, בגין הוצאות חריגות. אזי השיג המערער על חיובו באותן הוצאות חריגות, וכן העלה בשנית את סוגיית חיובי הריבית.

7. הואיל וכאמור המערער חולק על החלטת הרשמת אך בעניין חיובו בריבית הפיגורים, מתייתר הצורך לדון ביתר חלקי החלטת הרשמת. כן אין צורך לדון בחיוב המערער בריבית "רגילה" בגין חוב מזונות העבר, שכן כאמור המערער כלל אינו חולק על חיוב זה.