ערעור על החלטת הרשמת לא להמשיך בהליכים מקדמיים

1. לפני ערעור על החלטותיה של כב' הרשמת דייגי שניתנו ביום 1.6.99 בתיקי בקשות
12-675/99 ,12-676/99, בו נתבקשתי לבטל את החלטותיה של הרשמת.

2. נימוקי הערעור בקצרה הם:

א. כב' הרשמת טעתה בכך שלא נתנה החלטה לגופה של הבקשה למתן פרטים נוספים) תיק
12-676/99(, וכן כאשר לא נתנה החלטה לגופה של הבקשה להורות על פירוט ועיון במסמכים
)תיק 12-675/99(.

ב. כמו כן טעתה כב' הרשמת כאשר נתנה החלטתה על העברת התיק למותב

להוכחות והורתה לצדדים להגיש תצהיריהם, ואף קבעה כי "תם הדיון

המוקדם", בעוד שהתיק עדיין לא "בשל" להעברתו למותב.

ג. טעתה כב' הרשמת כאשר התעלמה מנימוקי הבקשות בתיקים הנ"ל, והסתמכה על הגשת
פלוגתאות ומוסכמות בהחלטתה על סיום הדיון המוקדם והעברת התיק להוכחות.

ד. כב' הרשמת טעתה בהתעלמה מכך שב"כ המערערים , עו"ד ויץ הבהירה במבוא למוסכמות
ופלוגתאות מטעם המערערים כי אין בהגשת הרשימה כדי להוות ויתור על הבקשה בתיק
12-676/99, וכן התעלמה מהוראות תקנה 46 )ד( לתקנות בית הדין לעבודה )סדרי דין
(התשנ"ב 1991.

3. טענות המשיבה הן:

א. צדקה הרשמת בהחלטתה, כי הגיע הזמן לקיים את הדיון להוכחות - לאחר ששני הצדדים
עשו לכאורה את אשר היה עליהם לעשות בעניין גילוי המסמכים ומתן הפרטים הנוספים.