ערעור על החלטה שהתקבל בחלקו לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל לשם גביית חוב עבר במזונות

ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, הרשמת מיטל פרי, מיום 5.2.2019 (להלן: "ההחלטה").

במסגרת ההחלטה התירה כב' הרשמת למשיבה לגבות חוב מזונות שהצטבר כנגד המערער מאז חודש דצמבר 2010 ועד חודש מרס 2016.

רקע כללי ודיוני

1. לצדדים 5 ילדים ובמסגרת הסכם גירושין שאושר נפסקו מזונות הקטינים בסך 4,000 ₪ לחודש.

תיק ההוצאה לפועל נפתח לראשונה ביום 17.1.2011 לשם ביצוע פסק הדין בעניין המזונות.

ביום 18.10.2012, לבקשת המשיבה (כעולה מן ההחלטה), נסגר תיק ההוצאה לפועל. ההנמקה שנכתבה בבקשת המשיבה הייתה כדלקמן: "עקב מצבו הבריאותי המחמיר של הגרוש שלי אני מוותרת על החוב ומבקשת לסגור את התיק" (נספח ד' להודעת הערעור; להלן: "הבקשה").

אין מחלוקת בדבר מצבו הרפואי של המערער.

המערער ניהל הליכי פשיטת רגל במועד אישור הסכם הגירושין, במהלכם נקצבו מזונות הקטינים. הליך פשיטת הרגל בוטל.

אלא שגם בשנת 2014 פתח המערער בהליכי פשיטת רגל, כאשר במסגרתם ניתן צו כינוס לנכסי המערער במהלך חודש יולי 2017 (28.7.2014, כעולה ממוצג ת/6 לעיקרי הטיעון מטעם המשיבה).

המשיבה, שטענה כי נודע לה על עובדות פשיטת הרגל באיחור, הגישה תביעת חוב ובקשה לארכה.

תביעת החוב, בין היתר בגין המועדים נשוא ההליך, נידונה בהליך פשיטת הרגל. על פי הדו"ח המסכם מטעם המנהל המיוחד כמו גם תגובת המנהל המיוחד לתביעת החוב עצמה, אושרה תביעת החוב ונכללה בגדר הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער (ת/5 ות/6 לעיקרי הטיעון מטעם המשיבה).

ההחלטה

2. במסגרת ההחלטה, לאחר שהתקיים דיון, התירה כב' הרשמת למשיבה לפעול לגביית חוב מזונות העבר החל מדצמבר 2010 ועד לחודש מרס 2016.

כב' הרשמת דנה בנפרד בשני מועדי חיוב.

באשר לתקופה שמחודש דצמבר 2010 ועד לחודש יולי 2014, התירה כב' הרשמת למשיבה לפעול לאכיפת חוב העבר (סך של 176,000 ₪ נומינלי), הואיל ולא הוצגה לפניה כל אסמכתא לפיה המערער השיג בדרך כלשהי על תביעת החוב של המשיבה. לפיכך סברה כב' הרשמת כי המערער מושתק מלהעלות טענותיו בפניה.