ערעור על ההרשעה ועל העונש

המערער נמצא אשם לאחר שמיעת ראיות בחמש פרשיות אישום שייחסו לו עבירות שוד, ארבעה
מקרים של שוד בנק ומקרה אחד של ביצוע שוד במשרד של חלפן כספים. באחת הפרשיות של שוד
הבנק ניסה המערער לשדוד גם לקוח של הבנק אך נמלט לפני שהשלים את עבירתו; ועל-כך
הורשע גם בניסיון לביצוע שוד. בית המשפט המחוזי גזר על המערער שש שנים מאסר בפועל
ושנתיים מאסר על-תנאי. מלכתחילה הופנה הערעור נגד כל חלקי הכרעת הדין אך במהלך
טיעונה לפנינו הודיעה הסניגורית שאת ערעורו נגד הכרעת הדין מגביל המערער לשתי
פרשיות האישום הראשונות.

ראיה מרכזית להרשעתו של המערער בכל האישומים היתה עדותו של פרדיננד קומיסר. המערער
נעצר במהלך ביצוע מעשה השוד האחרון. במועד מאוחר יותר נעצר קומסר על-ידי המשטרה,
בגין עבירה אחרת, ומשהובא לחקירה, התוודה מיוזמתו על חלקו בעבירות רבות נוספות שכלל
לא נחשד בהן, בכללן עבירות שלפי גרסתו השתתף בביצוען ביחד עם המערער. לאחר שהורשע
בדינו ונגזר עונשו, הובא קומיסר כעד תביעה במשפטו של המערער. בית המשפט המחוזי היה
ער לכך שקומיסר, לפחות ביחס לרוב האישומים, היה שותפו של המערער לביצוע העבירות, אם
במעמד של מבצע-בצוותא ואם במעמד של מסייע. בית המשפט המחוזי האמין לעדותו של
קומיסר, ודחה כבלתי מהימנה את גירסת המערער שבה התכחש לאשמות שיוחסו לו. בית המשפט