ערעור על דחיית בקשת אם להרחבת מפגשים עם בתה השוהה אצל משפחת אומנה

1. ערעור על החלטת בית משפט לנוער בחיפה (כב' השופטת ע. בן לוי) מיום 22.02.2016 בתנ"ז 13279-08-12, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להרחבת המפגשים בינה לבין בתה הקטינה ק' וכן להגדלת זמן שיחות הטלפון עמה (להלן: "ההחלטה").

רקע עובדתי

2. מפאת קוצר היריעה, אתעכב על עיקר העובדות, ולאחר שכולן פורטו בהרחבה במסגרת כתבי הטענות, ובין היתר, בעיקרי הטיעון שהונחו לפני מטעם המשיבה.

 הקטינה ק' כבת שש שנים כיום, הוכרה, בהסכמת אמה, ובסמוך ללידתה, כקטינה נזקקת, וזאת מתוקף צו הוצאה ממשמורת של בית משפט לנוער בירושלים.

בעקבות כך, שהתה יחד עם אמה במהלך השנים 2010-2011 ביחידת האימהות ב"-----" ולתקופה כוללת בת שנה וארבעה חודשים, על רקע מצוקה שפקדה את המערערת לקראת לידת ק' ב-2010, לאחר שבעברה היו ניסיונות של גמילה מסמים להם התמכרה בגיל צעיר. במקביל לשהייה ביחידת האמהות החלה המערערת טיפול ביחידה להתמכרויות. 

עם סיום הטיפול ביחידת האמהות, עברו המערערת והקטינה להתגורר בדירה שכורה ב----, כאשר ב-15/8/11 ולאור התהליך החיובי אשר עבר המערערת, החליט בית המשפט לנוער על שינוי דרכי הטיפול בקטינה וצו ההוצאה ממשמורת הומר לצו השגחה בקהילה.

3. ב-5/2013 ובנוסף לבדיקת שתן אשר נמצאה מזויפת, דיווחה המערערת לגורמים הטיפוליים על שימוש בהרואין וקריסטל למשך יומיים באותו החודש. בפגישה שנערכה עמה נראתה המערערת חלשה והביעה חשש להתדרדר שוב לסמים. בתאריך 02.02.2014 ובעקבות שימוש המערערת ובן זוגה בסמים בביתם, הוצאה הקטינה ממשמורת המערערת בצו חירום למשפחה אומנת זמנית, וביום 28.12.2014 החליט בית משפט לנוער להעביר את הקטינה ממשפחה אומנת זמנית למשפחת אומנה קבועה. מעבר זה היה על דעת המערערת ולאחר שחתמה על הסכמה להוצאת הקטינה למשפחה קבועה.

4. בחודש אפריל 2015 שולבה המערערת בהוסטל "**" והחלה תהליך טיפולי מעמיק. מדיווח ההוסטל עלה כי המערערת התקדמה, שיתפה פעולה, גילתה מודעות אישית וניכר היה כי היא ממוקדת בשיקום שלה. אלא שעת יצר בן זוגה של המערערת קשר איתה ב-4/5/15, היא עזבה את ההוסטל, חזרה להתגורר עמו וביקשה לעבור לתוכנית טיפול של מרכז יום על אף התנגדות אנשי הטיפול. אז נצפתה התדרדרות בתפקודה, שבאה לידי ביטוי בקושי להביע את עצמה, היא שיתפה פחות, היתה עצבנית ואגרסיבית בתגובות ובסוף החודש היא כבר הביעה את רצונה להפסיק להגיע למרכז יום.

            בבדיקת הסמים שנערכה למערערת במסגרת "*** " נמצאו שרידים של "קריסטל" והוחלט לתת לה להמשיך בטיפול פרטני ולהגיע בתנאי שמצבה ישתפר.

            באוקטובר 2015 חזרה המערערת להתמיד במפגשים השבועיים, והעלתה רצון להחזיר את בתה למשמורתה.

בדיקת הדם לאיתור סמים, שנערכה למערערת ללא שידעה עליה מראש, הצביעה על ניקיון המערערת מהסמים שנבדקו.