ערעור על אישור פסק בוררות חוץ הינו ערעור ברשות

החלטה

בפני בקשה מטעם המשיבה בערעור להגדיל את סכום העירבון מ-30,000 ח"ש אשר נקבעו,
ל-150,000 ח"ש. אגב בקשה זו התעוררה גם שאלת סיווג ההליך. להלן אדון בשתיהן.

1. עניינו של ההליך בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר אישר פסק בוררות
חוץ שניתן בשוודיה כנגד המערערת. פסק הבוררות קבע כי המערערת הפרה הסכם שהיה בינה
לבין המשיבה, ולכן נפסק כי על המערערת לשלם למשיבה סך העולה על 36 מיליון דולר
ארה"ב. המערערת הגישה ערעור לבית משפט בשוודיה, כדי שיקבע כי הפסק חסר תוקף, אך
ערעור זה נדחה. במקביל, סרב בית משפט באוקראינה להכיר בפסק או לאכוף אותו. לבית
המשפט המחוזי הוגשה בקשה להכרה בפסק החוץ לפי אמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של
פסקי בוררות חוץ, 1958 )להלן: אמנת ניו יורק(. המערערת התנגדה לבקשת הכרה זו, בטענת
חוסר סמכות. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה, ואישר את פסק הבוררות בהחלטה מיום
28.10.04, ואף חייב את המערערת בהוצאות משפט בסך 10,000 ח"ש. מכאן ההליך בפני בית