ערעור על אי פסילת שופט

לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו )השופטת כוחן( בת.פ. 3342/02
)מיום 29.12.2002( שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער

1. כנגד המערער הוגש כתב אישום )ת.פ. 3342/02( ובו ארבעה אישומים שעניינם
התפרצויות וגניבות. כל אחד מהאישומים מתייחס אל אירוע נפרד, שהתרחש בתאריך שונה
ובמקום שונה. לאחר שהחלה פרשת התביעה, ביקש המערער מבית המשפט כי יפסול עצמו מלדון
בעניינו. עילת הבקשה היתהמירות שנאמרו על ידי בית המשפט כאשר דן )ביום 20.1.2002(
בעניינו של המערער במסגרת דיון הארכת מעצר )מ 15254/02( שנערך בתיק שהתגבש, בסופו
של דבר, לאישום הרביעי בכתב האישום. במסגרת אותו דיון הארכת מעצר קבע בית המשפט כי
"החשוד נתפס 'על חם' כשהוא פורץ לרכב וגב ממנו מכשיר רדיו" וכן ש"החשוד מסר גירסה
בלתי סבירה בעליל". המערער טען כי לאחר שבית המשפט הביע דעה כה נחרצת בשלב המעצר,
אינו סבור כי יוכל בית המשפט לשבת בצורה מקצועית ולדון בכתב האישום. המשיבה, מצידה,
ציינה כי עילת הפסלות שהעלה המערער קשורה לאישום אחד בלבד שאינו קשור לשאר האישומים
בכתב האישום. על כן, בקשה להפריד את האישום הרביעי משאר האישומים. בתגובה לדברי
המשיבה, טען המערער כי לאחר שבית המשפט הביע דעה באשר לאמינותו, אין הוא סבור כי
בית המשפט יוכל לדון אף בשאר האישומים, שעניינם אותו אדם ואותו נושא, במקצועיות
הראויה. בית המשפט, ציין בהחלטתו )מיום 29.12.2002( כי אינו זוכר את תוכנה ואת
מהותה של גרסת המערער שביחס אליה אמר את שאמר בדיון הארכת המעצר. עם זאת, פסק כי