ערעור (מחוזי) 7475/16 ח/XXX רב"ט י' א' נ' התובע הצבאי הראשי
|
ערעור בית המשפט הצבאי |
(מחוזי) 7475-16
15.12.2016 |
|
בפני השופטים: 1. אלוף דורון פיילס 2. תא"ל אורלי מרקמן 3. אל"ם אבי רג'ואן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער והמשיב שכנגד : ח/XXX רב"ט י' א' עו"ד שי רודה |
המשיב והמערער שכנגד : התובע הצבאי הראשי עו"ד סרן שגב רום |
| פסק דין | |
ערעורים על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המרכז שניתן בתיק מרכז (מחוזי) 391/16 (רס"ן מאיר ויגיסר – שופט) ביום 9.10.2016. ערעור התביעה (קולת העונש) נדחה. ערעור ההגנה (חומרת העונש) התקבל.
רקע
- רב"ט י' א', המערער, הורשע, על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של שימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.
בעקבות הרשעתו הטיל עליו בית-דין קמא עונש של תשעים (90) ימי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, הורדה לדרגת טוראי ופסילה של רישיונות הנהיגה בפועל, למשך חמישה חודשים.
שני הצדדים לא השלימו עם מידתו של העונש, אשר הוטל על המערער ומכאן הערעורים שלפנינו.
ההליכים בבית הדין המחוזי
- נסיבות הרשעתו של המערער צוינו בגזר דינו של בית הדין קמא הנכבד, אשר פירט את הדברים הבאים:
"הנאשם השתמש בסמים מסוכנים מסוג קנאביס בכ-14 הזדמנויות שונות בתוככי הבסיס הצבאי. 13 הזדמנויות מתוכן בבסיס... יחד עם חיילים נוספים וביניהם רב"ט מנשה, בין החודשים פברואר ליולי בשנת 2016, והזדמנות נוספת בבסיס מחווה אלון בין החודשים אוגוסט 2014 לבין אוקטובר 2014 במהלך הטירונות.
מהפרטים הנוספים עולה כי תיק החקירה נפתח בעקבות מידע מודיעיני אשר העלה חשד לפיו הנאשם ויתר החיילים המפורטים בכתב האישום השתמשו בסמים מסוכנים במהלך שירותם הצבאי. הנאשם והאחרים משרתים כטבחים בפיקוד מרכז בתנאי שירות של שבוע בבסיס ושבוע בבית. את השימושים עשה הנאשם עם שאר החיילים כשהם ישובים בחדר בבסיס ומעבירים את הסיגריה המגולגלת ובתוכה סם מסוג קנאביס מאחד לשני. הנאשם הוחזק במעצר החל מיום 23/8/2016".
- בדיון בבית הדין קמא ביקשה ההגנה להסתייג מן העמדה שהציגה התביעה הצבאית בעניינו של המערער ולפיה עתרה להחמיר בעונשו ולהשית עליו מאסר בפועל ממושך, בן חודשים ארוכים. ההגנה טענה, כי אין לקבל את עמדת התביעה מטעמים של אפליה פסולה, נוכח העמדה שנקטה התביעה הצבאית ביחס למעורב אחר בפרשה, רב"ט מנשה. באותו השלב, רב"ט מנשה טרם נשפט, אך התביעה הציגה במשפטו את ההבנות בין הצדדים בעניינו, שכללו תיקון כתב האישום ועתירה לעונש, הנושא "רישום פלילי מופחת".
- לשם ביסוס הטענה, הגישה ההגנה לעיון בית-דין קמא הנכבד שתי אמרות שמסר המערער במצ"ח, שבמסגרתן הודה באשמות שיוחסו לו ואף הפליל מספר חיילים במעשי שימוש משותפים בסם ביחידה, ובהם רב"ט מנשה; פרוטוקול דיון בערעור מעצר של המערער; ופרוטוקול הדיון במשפטו של רב"ט מנשה בבית הדין המחוזי, לרבות כתב האישום המתוקן שהוגש בעניינו. על-פי אותו פרוטוקול רב"ט מנשה הורשע בכתב אישום מתוקן בכך שעשה שימוש בסם מסוכן ביחידתו "במספר שימושים" [כך במקור] ובשתי עבירות של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, במועדים שונים. רב"ט מנשה הופנה אל הממונה על העבודה הצבאית במקמצ"ר לשם בחינת התאמתו לרצות חלק מעונש המאסר בפועל בעבודה צבאית והדיון במשפטו נדחה לישיבת טיעונים לעונש.
- בית-דין קמא הנכבד דחה את טענת ההגנה, כי האפליה בין המערער לבין רב"ט מנשה צריכה להשפיע על פרטי הרשעתו של המערער, בקֹבעו כי:
"בית הדין אינו שם את שיקול דעתו חלף שיקול דעתה של התביעה. הסנגור הגיש אמנם את אמרותיו של הנאשם ובו הוא מפליל את רב"ט מנשה ואף את פרוטוקול הדיון בערר המעצר בבית הדין הצבאי לערעורים אך לא אוכל לקבל את טענתו כי התביעה הצבאית שגתה באופן בלתי סביר בהפעלת שיקול דעתה עד שהנאשם מופלה ותחושת הצדק נפגעת באופן משמעותי. לביסוס מסקנתי זו, אני מפנה אל אמרתו של הנאשם שבה הוא מפליל את רב"ט מנשה בעמוד 11 בשורות 1-2 וממנה עולה כי לא ברור מספר ההזדמנויות שבהן עשה רב"ט מנשה שימוש בסמים. כאשר מספר השימושים אינו חד משמעי ניתן להבין את הסבר התביעה מדוע החליטה להיקשר עם האחרון בהסדר הטיעון תוך תיקון כתב האישום. הנה כי כן, טעמים ראייתיים הם שעמדו בבסיס ההבחנה בין הנאשם לבין רב"ט מנשה בנוגע למספר השימושים שיוחסו להם בכתבי האישום המתוקנים".
- אשר למתחם העונש ההולם, בואר, כי "הערך החברתי שנפגע בענייננו הוא פגיעה בכוננות הצבא" וכי בהקשר זה, מן הראוי להתחשב במספר מעשי השימוש בסם מסוכן, שביצע המערער ובעיקר בתדירותם (פעם בשבועיים). עוד ניתן משקל לחומרה לתכנון שקדם למעשי השימוש בסם מסוכן ולאופי החברתי, שנלווה להם. מנגד, ייחס בית הדין קמא משקל לקולה, לכך שהמערער לא יזם את מעשי השימוש בסם מסוכן, לא רכש את הסם ואף לא היה מי שהביאו לתוככי היחידה. לזכותו של המערער נזקפה אף העובדה, כי מעשיו פסקו כחודש בטרם נעצר ועוד לפני שנחשפה כל הפרשה. בהמשך, לאחר סקירה של מדיניות הענישה הנוהגת, פסק בית הדין קמא, כי "מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 90 ימי מאסר לריצוי בפועל לבין 6 חודשי מאסר בפועל. בנוסף [ל]עונש של מספר חודשי פסילה בפועל".
- בתוך מתחם העונש ההולם, ייחס בית הדין קמא הנכבד משקל לעברו הנקי של המערער; לנסיבותיו האישיות ולנתוניו; להשלכות הרישום הפלילי הנלווה לפסק הדין בעניינו; לנטילת האחריות על המעשים וכן לשיתוף הפעולה בחקירה. בעניין זה הוטעם, כי "אמרתו המפורטת היא שאפשרה לחשוף את הפרשה ולהעמיד לדין את הנאשמים הנוספים".
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|