ערעור לפי חוק שירות התעסוקה

1. בפנינו ערעור לפי חוק שירות התעסוקה התשי"ט - 1959.

2. בועדת הערר של לשכת התעסוקה בר"ג )להלן - ועדת הערר( שדנה בענינה של המערערת
טענה המערערת שהעבודה בין השעות 15:00-9:00 אינה מתאימה לה מאחר והיא בת להורים
מבוגרים הזקוקים לטיפולה ומסיבה זו ברצונה לעבוד במשרה חלקית.

בפני הועדה הוצגו אישורי הביטוח הלאומי אודות דמי אבטלה בסך 93.12 ח"ש ליום למערערת
ורישום המעסיק לפיו הוצע למערערת שכר בסך 17 ח"ש לשעה.

3. לאחר שמיעת טענות המערערת ונציג המשיבה ולאור האישורים שהוצגו בפניה קבעה הועדה
- "מכיון שהעוררת עבדה כמוכרת ביגוד תוך 3 השנים הקודמות היתה העבודה המוצעת מ"סוג"
עבודתה הקודמת. השכר שהוצע לעוררת היה 102 ח"ש ליום וגבוה מסכום דמי האבטלה שקיבלה.
מסיבות אלה היתה זו בגדר "עבודה מתאימה" לה, כמשמעה בחוק בט"ל. סירובה לקבלה,
מהסיבות שהביאה, לא היה סירוב מוצדק לפי החוק הנ"ל. הערר נדחה."