ערעור כנגד הכרעת הדין - טענת העדר הוכחת היסוד הנפשי

החלטה

1. בבחירות שנתקיימו למועצות האזוריות בשנת 1994, היו המבקש, מר מאיר עמר, ומר
אהרון אסל )להלן: אסל( מועמדים לראשות המועצה האזורית לכיש )להלן: המועצה(, אולם
בשלב כלשהו הסיר אסל את מועמדותו מסיבות אישיות. על-פי הנטען בכתב-האישום שהוגש נגד
המבקש ונגד מר דוד דהן, בעל מכולת במושב נהורה שהשתייך למחנה תומכיו של המבקש
בבחירות )להלן: דהן(, נטען כי השנים נפגשו עם אסל בביתו במושב זוהר והציעו לו את
תפקיד מנכ"ל המועצה, לכשייבחר המבקש לראשותה, אם יתמוך במבקש וישפיע על מחנה תומכיו
להצביע עבורו בבחירות לראשות המועצה. תמורת תמיכתו של אסל במבקש, כך נטען, הבטיח
דהן לאסל, בידיעתו של המבקש, סכום של 30,000 ח"ש, ואמנם, בסמוך לאותו מועד ביקרה בתו
של אסל במכולת של דהן וקיבלה מידיו סכום של 20,000 ח"ש. אסל אכן הודיע על תמיכתו
במבקש וביקש מתומכיו לבחור במבקש לראשות המועצה. בגין המעשים הנטענים, יוחסה למבקש
ולדהן )וכן לאסל, בכתב-אישום נפרד( עבירה של שחיתות ואיום, לפי סעיפים 88 ו- 89
לחוק הרשויות המקומיות )בחירות(, התשכ"ה-1965, יחד עם סעיף 2)ב( לתקנות המועצות
האזוריות )בחירת ראש מועצה(, תש"ן-1989.