ערעור כנגד ההרשעה - קיומן של נסיבות חריגות המצדיקות הימנעות מהרשעה

החלטה

1. על המבקש ועל נאשם אחר )להלן- "הנאשם האחר"( הוגש בבית משפט השלום בנצרת כתב
אישום שייחס להם, בנוסחו המתוקן, עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך
מזויף וניסיון לקבלת דבר במרמה. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתמצית, בשנת 1995
נערכה עסקה בין המבקש - שבזמן הרלוונטי היה פקיד בנק במקצועו - והנאשם האחר לבין
גסאן מרשי )להלן- "המתלונן"(, לפיה יתקין המתלונן מזגן בבית הנאשם האחר תמורת סכום
של 1,500 ש"ח. באותו מעמד שילמו לו המבקש והנאשם האחר מקדמה בסכום של 1,000 ש"ח.
המתלונן ביקש לבטל את העסקה ונתן למבקש ולנאשם האחר 300 ש"ח במזומן ושיק פתוח, חתום
על ידיו, כביטחון לתשלום היתרה בסכום של 700 ש"ח )להלן- "השיק"(. המתלונן לא שילם
את חובו וכעבור כחודש ימים זייפו המבקש והנאשם האחר את השיק, כך שהמבקש הוסיף את
הסכום 20,000 ש"ח במקום המיועד לכך בספרות ובמילים, וזאת בכוונה לרמות וללא סמכות
כדין, באופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין. המבקש הפקיד את השיק בחשבונו של
הנאשם האחר - שנמצא בבנק שבו עבד בזמן הרלוונטי - אולם השיק חולל. לפיכך, פנה הנאשם
האחר לעורך דין כדי שיסייע לו בגביית השיק. עורך הדין שלח מכתב התראה למתלונן והלה