ערעור כנגד דחיית החלטה לעצור את המשיב עד תום ההליכים

החלטה

הדיון האחרון לפני היה ביום 29 באפריל, ומאז הוחלפו מסמכים שונים בין בעלי הדין
לבין בית המשפט. המצב כיום הוא זה, ששופט בית משפט השלום בחיפה, כבוד השופט לבנוני,
קבע 17 ישיבות הוכחות להמשך שמיעתו של המשפט, בהן ישיבת תזכורת אחת. ישיבות אלו
אמורות להתפרש על-פני החודשים יולי, אוגוסט ונובמבר )ישיבה אחת בחודש אוקטובר(,
ובקצב השמיעה המקובל בבתי המשפט בישראל קצב זה נראה קצב ראוי. אכן, המשיב טוען כי
הישיבות קבועות בצורה לחוצה יתר-על-המידה, וכי הדבר מקשה על בא-כוחו להיערך לקראת
השמיעה - בייחוד בשים לב לכמות האדירה של חומר הראיות - ואולם אינני רואה עצמי לא
כשיר ולא מוסמך להכריע בשאלה זו אף היא.

לכאורה איפוא, ובתיתי דעתי לנסיבות העניין הכלליות - אותן לא אפרט - יכול הייתי
לקבל את הערר ולהחליט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ואולם לא אעשה כן, למיצער
לא לעת הזו - הואיל וביני לביני חל שינוי מסויים בנושא חלופת המעצר המוצעת על ידי
המשיב. וזה פשר הדברים.

בתיתי דעתי לתזכירי שירות המבחן מיום 12.3.2001 ומיום 18.4.2001, סבור הייתי עד כה
- וסבור אני אף כיום - כי יש הכרח בשמירה אפקטיבית על המשיב במשך 24 שעות ביממה,
תוך מניעתו מבוא בקשר עם אנשים חוצה לביתו. זאת, למותר לומר, בנוסף לחיובים נוספים
אשר יוטלו על הערבים למשיב, חיובים האמורים לעטוף סביב-סביב את "מעצר הבית" שיוטל
עליו, אם יוטל. והנה, בעוד אשר עד כה נכון היה אביו של המשיב לפקח על בנו אך משעה