ערעור כנגד גובה הפיצויים שנפסקו למערערת

השופט א' ריבלין:

1. רינת )נועה( דה-רוסו )להלן: המערערת( נישאה לרובי דה-רוסו )להלן: המנוח( ביום
30.12.1998. שבועיים לאחר נישואיהם, נפטר המנוח בתאונת דרכים, ביום 13.1.1999.
המנוח היה כבן 25 במועד פטירתו. בית המשפט המחוזי )כבוד השופט ג' גלעדי(, פסק כי
המנוח עבד כמכונאי רכב וכמחלץ רכב בחברת 'אלדן' וכי סביר שהיה מתמנה להיות מנהל
טכני באחד מסניפי החברה. באשר למערערת, פסק בית המשפט כי עובר לפטירת המנוח, עבדה
כסייעת לרופא, פקידה ובעבודות לייצור טקסטיל. לאחר פטירתו, השתלבה המערערת בלימודים
מסוגים שונים כגון השלמת בחינות בגרות, קורס בקלדנות, רפואה אלטרנטיבית
וביוטכנולוגיה. לשני בני הזוג לא היו ילדים.

בית המשפט קמא קבע, כי אלמלא פטירתו היה המנוח משמש המפרנס העיקרי של המשפחה, הגם
שהמערערת הייתה עובדת מחוץ לבית. בית המשפט הסיק מההיסטוריה התעסוקתית של בני הזוג,