ערעור בנושא מכרז

השופטת ד' ביניש:

ביום 24.6.2002 החלטנו לקבל את הערעורים ולבטל את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי.
להלן נימוקינו להחלטה. 1. המערער בעע"מ 2310/02 )המשיב 2 בעע"מ 2311/02( )להלן:
"האיגוד"( הינו תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 )להלן:
"חוק איגודי ערים"( וצו איגוד ערים אזור דן )תברואה וסילוק אשפה(, התשכ"ו-1966.
האיגוד פירסם מכרז פומבי לפינוי אשפהערים חברות האיגוד בגוש דן, ובהן תל-אביב,
רמת-גן, גבעתיים, חולון, בת-ים ובני-ברק. במכרז נשוא הערעורים )מכרז 1/2001(
שפירסם האיגוד, הוא הזמין הצעות למתן שירותים להפעלת תחנת המעבר באתר תירוש,
הכוללים העמסת הפסולת על גבי משאית במשטח העמסה, והובלת הפסולת מאתרחיריה לאתרי
פסולת אחרים. למכרז הוגשו חמש הצעות. ביום 6.8.01 נפתחו הצעות המשתתפים על-ידי
ועדת המכרזים של האיגוד, ונמצא כי הצעת המשיבה 1 )להלן: "דסאל"(, אשר עמדה על
27.89 ש"ח לטון אשפה היתה הנמוכה ביותר. המערערת בעע"מ 2311/02 )המשיבה 2 בעע"מ
2310להלן: "י.ר.א.ב"( נמצאה כמציעה הזולה הבאה, והצעתה עמדה על סך של 30.87 ש"ח
לטון אשפה. האומדן מטעם האיגוד עמד על 35.7 ש"ח לטון אשפה. י.ר.א.ב היא שזכתה
במכרז הקודם, אשר התקיים ארבע שנים קודם לכן, והיא שביצעה בפועל את העבודות נשוא