ערעור בגין חומרת העונש בשל חברות המערער בחוליה צבאית והנחת פצצה

המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו :

המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן שהכיל שתי עבירות שעניינן חברותו בחוליה צבאית והנחת פצצה. המערער ושותפיו הניחו מטען חבלה בכביש הראשי באזור שכם והמתינו להגעתו של רכב צבאי. משבושש לבוא רכב כאמור עזבו את המקום. לאחר יומיים חזרו שוב לנקודת הנחת המטען והמתינו להגעת רכב, אך גם הפעם לשווא. מטען החבלה נתגלה על ידי כוחות הביטחון ופוצץ באופן מבוקר.

בימ"ש קמא הטיל על המערער 65 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו לצד מאסר מותנה.

בערעור הסנגוריה לעניין חומרת העונש, טען הסנגור לקיומה של רמת ענישה בפרשה ולנסיבות מקלות שעמדו למערער, בראשן העובדה כי המטען לא פוצץ בסופו של דבר.

בפתח הדיון בפנינו הודיעונו הצדדים כי הגיעו לידי הסכמה לפיה, בשים לב לרמת הענישה בפרשה זו, מן הראוי לקבל את ערעור הסנגוריה ולהעמיד את עונש המאסר לריצוי בפועל על 53 חודשים.

לנוכח כלל הנסיבות שהועלו על ידי הסנגור בערעור, לאור עמדת הצדדים בדיון, ובהתחשב ברמת הענישה שנקבעה בפרשה (תיק שומרון 1688/07 ותיק שומרון 1624/07), הננו סבורים כי ההסכמה שהוצגה בפנינו ראויה בנסיבות.

אשר על כן, מתקבל ערעור הסנגוריה, כך שעונש המאסר יועמד על 53 חודשים לריצוי בפועל מיום המעצר. אין שינוי בעונש המאסר המותנה.

השופט אל"ם מ' מטלון :

אני מסכים.

השופט אל"ם ח' קינן :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו.

ניתן והודע היום, 21 בינואר 2009, כ"ה בטבת התשס"ט, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט

רמ"שית: עג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: