ערבליך נ' ברוורמן ואח'

פסק דין

בקשה לדחייה על הסף של התובענה – היא הבקשה שלפני.

עיון בבקשה מעלה כי בקשה זו אינה אלא בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 8.6.10 על ידי כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן במסגרת ה"פ 981/08 בה אושר פסק בורר מיום 21.3.05 (להלן: פסק הדין); לציין כי פסק הדין ניתן כשנה לפני הגשת התובענה דנן.

פסק הדין קיבל את בקשת המבקשים (הנתבעים), שלמה ברוורמן ואביגיל ברוורמן, לאישור פסק הבורר (להלן: ברוורמן), בהתאם להוראות הדין לאחר שהמשיבה (התובעת), פסיה ערבליך (להלן: ערבליך) לא הגישה בקשה לביטול פסק הבורר הגם שניתנה החלטה מפורשת על ידי כבוד השופט אורנשטיין (בבש"א 21949/08 מיום 29.12.08)) כי יש למחוק את הבקשה לסילוק על הסף שהוגשה במסגרת התובענה לאיור פסק הבורר כיוון שיש מקום להגיש בקשה לביטול הפסק.

העילה לביטול פסק הדין כנטען על ידי ערבליך היא קיומן של ראיות חדשות המצביעות על מרמה כלפי בית המשפט שנתן את פסק הדין.

מדובר במסמכים המעידים כביכול, כך לטענת ערבליך, על כך שלא נחתם שטר בוררות; לא התקיים הליך בוררות בר תוקף; פסק הבורר אינו עומד בתנאי חוק הבוררות; קיימים למעשה שני נוסחים שונים של פסק בורר; הגשת הסכם הבוררות ללשכת ההוצאה לפועל היתה מעשה זיוף; ברוורמן הסתירו מבית המשפט כי קיים הליך משפטי תלוי ועומד העוסק בחוב נשוא פסק הבורר; ברוורמן לא המציאו לתובעת את החלטת כבוד השופט אורנשטיין בבקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור פסק הבורר; ברוורמן הסתירו מבית המשפט את העובדה שהנתבעת 2 לא היתה מיוצגת.

הראיות החדשות, כביכול, עליהן מבססת ערבליך את טענותיה, סומנו על ידי ערבליך כנספחים ח' וט'.

נספח ח' הוא 'מכתב הבהרה' של הבורר, שלא זו בלבד שמדובר במכתב שנכתב לפני כשנה הרי שכל שנכתב בו הוא שהחלטתו אינה עומדת בתנאים של חוק הבוררות, ללא הסבר כלשהו ונסיבות כתיבת המכתב והסיבה לכתיבתו אינן ברורות.

נספח ט' הוא שרבוט בכתב יד במסגרתו כותב אליעזר ברוורמן לבורר כי למרות שערבליך קיבלה על עצמה בוררות היא עדיין לא חתמה על שטר בוררות וכי יש להחתים אותה על שטר כזה. המכתב אינו נושא תאריך, וממילא אינו מהווה ראיה לכך שערבליך אכן לא חתמה על שטר הבוררות לפני כן, ובוודאי שאינו מהווה ראיה לכך ששטר הבוררות לא נחתם כלל.

אין מדובר אפוא בראיות חדשות.

טענת המרמה העומדת בבסיס הראיות שהוגשו בתובענה דנן, נטענה כבר בהליך המקורי ומשכך ניתן היה לבררה במסגרתו.

פסק הבורר אושר על ידי כבוד השופטת ד"ר אגמון-גונן, בהתאם לדיני הבוררות ומאחר שערבליך נמנעה מלהגיש בקשה לביטול פסק הבורר, זאת, גם לאחר החלטת כבוד השופט אורנשטיין כי יש לעשות כך, ממילא אושר פסק הבורר בלי לברר את הטענות לגופן, והכל בהתאם למתחייב על פי דין; משכך מנועה ערבליך לחזור ולטעון את טענת המרמה שנטענה כבר בתובענה שבמסגרתה אושר פסק הבורר.

יש להדגיש כי את טענות ערבליך לענין מרמה כביכול, כלפי בית המשפט שאישר את פסק הבורר, כבר טענה ערבליך בהליך בעניינו ניתן פסק הדין.

הטענה המרכזית בגינה מתבקש ביטול פסק הדין בתובענה דנן היא כי לא התקיים הליך בוררות והמסמך המתיימר להיות פסק בורר מזויף כנטען, אלא שטענה זו נטענה בהליכים לפני כבוד השופטת אגמון-גונן הן בתגובת ערבליך מיום 2.12.08 להמרצה; בבש"א 21949/08, בקשה לסילוק על הסף של ההמרצה שהגישה ערבליך; בבש"א 4271/09, בקשה שהגישה ערבליך להורות כי על ברוורמן להמציא את שטרי הבוררות (נספחים 2א-2ג לבקשה לסילוק על הסף).

למעשה, חוזרת ערבליך בתביעה שלפני על הטענות שהעלתה בבקשה לסילוק על הסף של התביעה לאישור פסק הבורר. הבקשה הובאה לפני כבוד השופט אורנשטיין שהורה עוד ביום 29.12.08 על מחיקתה.

בתובענה שלפני מציינת ערבליך כי מדובר בטענות לגופה של התביעה לאישור פסק הבורר; כך בסעיף 64, תחת הכותרת "טענות התובעת לגופה של עתירה", כותבת ערבליך: "התובעת תטען כי דין הבקשה לאישור 'פסק הבורר' להידחות מהנימוקים הבאים", אלא שהנימוקים המפורטים בסעיף זה אינם אלא חזרה על הטענות לפיהן רימו ברוורמן את בית המשפט שנתן את פסק הדין. והרי ככל שמדובר בטענות נגד אישור פסק הבורר, היה על ערבליך להעלותן במסגרת בקשה לביטול פסק הבורר, כפי שקבע כבוד השופט אורנשטיין.

זאת ועוד.

על פסק הדין שביטולו מתבקש בהליך זה הגישה ערבליך בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 5114/10) ובמקביל הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

ושוב במסגרת בקשת רשות הערעור וגם במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, חזרה ערבליך והעלתה אותן טענות ממש כפי שכבר העלתה במסגרת ההליך דנן, וגם במסגרת ההליך בעניינו ניתן כבר פסק הדין.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה.