ערב ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

במרכז הדיון בתביעה לפני, עתירת התובעים כי בית המשפט יורה לבנק המשיב, לקבל לחשבון התובעים המתנהל בו, כספים אשר מקורם במסחר במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקויין.

מבוא – העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בקצירת האומר:

1. התובעים – רועי ויפעת ערב - נשואים זה לזו, פתחו במהלך שנת 2015 בבנק הנתבע (להלן: "הבנק"), חשבון שמספרו xx בסניף x (להלן: "חשבון הבנק" או "החשבון"). אין חולק כי עובר לפתיחת החשבון יועד החשבון לשם קבלת הלוואה על סך 100,000 ש"ח לביצוע פעילות נדל"ן בארה"ב, של רכישת נכס וקבלת דמי השכירות השוטפים בהם יעשה שימוש לכיסוי החזר ההלוואה.

בהקשר זה העיד התובע מפורשות כי למיטב זכרונו עובר לפתיחת החשבון הוא שוחח עם הבנק רק על פעילות הנדל"ן בארה"ב (ראו עמוד 6 שורות 13-14 לפרוטוקול) וכן העיד כי הפעילות המרכזית בחשבון נסבה על תקבולים או העברות הקשורות בנדל"ן זה בארה"ב (ראו בעמוד 6 שורות 17-22 לפרוטוקול).

2. אין חולק כי נוסף לחשבון הבנק נשוא הדיון, לתובעים חשבון בנק נוסף בבנק אוצר החייל אשר מספרו xxx, שהוא החשבון המרכזי באמצעותו מתנהלת הפעילות הבנקאית השוטפת של בני הזוג, לרבות הקשורה לעסק של התובעת (להלן: "החשבון התובעים בבנק אוצר החייל") (ראו עדותו של התובע מעמוד 13 בשורה 22 ועד לעמוד 14 בשורה 1 לפרוטוקול).
3. בחודשים ינואר ופברואר, קרי - עוד קודם לפתיחת חשבון הבנק נשוא הדיון - העביר התובע  שלוש העברות על סך 5,000 ₪ כל אחת, מחשבון התובעים בבנק אוצר החייל, אל חשבון הבנק של יו"ר איגוד הביטקויין הישראלי, מר מני רוזנפלד, וזאת על מנת שהאחרון ירכוש עבורו מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקויין. בכסף אשר הועבר נרכשו בעבור התובעים כ- 250 מטבעות ביטקוין (במחיר של כ-60 ₪ לביטקוין אחד) שהושמו ב"ארנק וירטואלי" של התובעים.
4. במועדים שונים (אשר לא פורטו), בשנים 2013-2017, לאחר עליית ערכו של הביטקויין, ביקש התובע להימנע מסיכון בהחזקת המטבעות אשר ערכם תנודתי ומשכך, העביר חלק מהמטבעות לחשבון שפתח ב"בורסה הישראלית לביטקוין" – חברת Bit2C(להלן: "ביטוסי"). זאת, לשם המרת מטבעות הביטקויין הללו לשקלים חדשים. המטבעות הדיגיטליים אשר הועברו על ידי התובע לביטוסי נמכרו על ידי ביטוסי וערכם בש"ח הופקד בחשבון ביטוסי המתנהל בבנק דיסקונט בע"מ ומוחזק שם בעבור התובעים.
5. התובע ביקש להעביר את הכספים בש"ח מחשבון ביטוסי בבנק דיסקונט, לחשבון הבנק נשוא הדיון בבנק הנתבע. כיוון שכך, פנה התובע אל מר ווגנר מטעם הבנק ביום 23/12/17, ציין כי קיימים לרשותו כספים הנובעים ממכירת מטבעות הביטקויין בסך של כשני מיליון ש"ח וביקש להעביר כספים אלו לחשבון הבנק. באותו מעמד סירב מר ווגנר, מטעמו של הבנק, להעברת הכספים והבהיר כי העברת הכספים נוגדת את מדיניות הבנק בכל הנוגע למסחר במטבעות וירטואליים ובכלל כך במטבע הביטקויין וכן כי הדבר נוגד את מדיניות איסור הלבנת ההון ומימון הטרור החלה על הנתבע.
6. אין חולק כי חרף תשובתו זו של הבנק, במהלך החודשים ינואר עד אפריל 2018, העביר התובע מחשבון ביטוסי לחשבון הבנק דנן ב -13 העברות, אשר כל אחת מהן לא עלתה על סך של 10,000 ש"ח, סך כולל של 100,000 ש"ח – שמקורו במכירת המטבעות הדיגיטליים כאמור.
7. ביום 9/8/18, עם היוודע דבר ההעברות לבנק, נערכה שיחה נוספת בין מר וונגר לבין התובע, במסגרתה הוסכם כי הבנק יסכים לקבל את ההעברות שבוצעו לפנים משורת הדין, הואיל ומדובר במעשה עשוי ואולם, הובהר כי מדובר בהעברות שהן בניגוד למדיניות הבנק ומשכך, כי בעתיד לא תתאפשר כל העברת כספים שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים. עוד הובהר כי ככל שהתובעים לא יחדלו מפעילות זו ישקול הבנק את סגירת החשבון של התובעים, הואיל ומדובר בפעילות הנוגדת את מדיניות הבנק ומשטר איסור הלבנת הון החל עליו.
8. לטענת התובעים, בעקבות פסיקה עדכנית של בתי המשפט העליון והמחוזי (לעניין זה מפנים התובעים להחלטת בית המשפט העליון בע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (25.02.2018) (להלן: "החלטת העליון בעניין ביטס אוף גולד") וכן, לפסק דין אשר ניתן בהסכמה בת"א (מחוזי ת"א) 32480-04-18 שלום סימון נ' בנק הפועלים ביום 6/5/18), ביקש התובע שוב להעביר כספים אשר מקורם במטבעות דיגיטליים לחשבון הבנק. כיוון שכך, ביום 23/7/18, ביצעו התובעים העברת סך 699,940 ש"ח מחשבון ביטוסי לחשבונם דנן. הבנק איתר את ההעברה ומקורה ובו ביום הוחזרו הכספים לחברת ביטוסי בסיבה: "פעולה אסורה על פי כל דין"
9. בפניות אשר ביצע התובע בהמשך לכך לבנק ביום 24/7/18 וכן, באמצעות באת כוחו ביום 30/7/18 (ראו נספח 4 להמרצת הפתיחה) הפנה התובע לפסיקת בתי המשפט העדכנית ובהתבסס עליה טען כי יש לאפשר לו את העברת הכספים כאמור. פניותיו אלו של התובע נענו על ידי הבנק בשלילה, הן בעל פה והן בתשובת הבנק מיום 16/8/18 (ראו נספח 5 להמרצת הפתיחה). במסגרת תשובתו חזר הבנק על ההנמקה לסירובו כפי שפורטה לעיל ואף ציין כי: "בהתאם למדיניות הבנק לא תותר פעילות בחשבונות לקוחות שמקורה במטבעות וירטואליים מבוזרים, זאת לאור הסיכונים השונים שהבנק עלול להיחשף אליהן כתוצאה מכך, בכללם סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור". עוד הובהר על ידי הבנק כי: "ככל שתגיע העברה נוספת כאמור, ידרוש הבנק ממרשיך לסגור את חשבונם אצלו".
10. לאור סירוב הבנק לאפשר הפקדת הכספים כמבוקש על ידי התובעים, הוגשה על ידי התובעים המרצת הפתיחה נשוא פסק דין זה.

שרטוט תוואי פסק הדין;

11. כאמור, במרכז הדיון בהליך זה – סירובו של הבנק לאפשר הפקדת כספים אשר מקורם במטבעות דיגיטליים-וירטואליים בחשבון התובעים בבנק. לשם מיקוד הדיון, קיצור היריעה והקלת הבנת טיעוני הצדדים - הנני מוצאת לפתוח בסקירה הנורמטיבית הרלוונטית לסוגיה העומדת במרכז הדיון ולהקדימה לפירוט טענות הצדדים. עוד – במסגרת שרטוט התוואי בו אלך בפסק דין זה – הנני מוצאת לציין כבר עתה כי – לאחר הסקירה הנורמטיבית, יובאו עיקרי עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הוגשה במסגרת תיק זה. לאחר מכן ובשים לב לנורמות החלות ולעמדת היועץ המשפטי לממשלה – יובא ריכוז טיעוני הצדדים ובסיום תובא הכרעתי.

סקירה נורמטיבית;

12. כאמור, במרכז הדיון בהליך לפני, שירות אשר לקוח מבקש מבנק לספק לו ואשר הבנק סבור כי יש לו הזכות החוקית לסרב לספקו. כפי שיפורט להלן בהרחבה, עניינינו נסב על המתח בין חובתו של הבנק לספק ללקוח שירות בנקאי –וזאת, אלא אם יצביע על טעם סביר המצדיק סירובו לספק שירות כאמור - לבין חובות שהוטלו על התאגידים הבנקאיים במסגרת המאבק בהלבנת ההון ובטרור, אשר בהתאם לדין לאורן רשאים ואף חייבים התאגידים הבנקאיים לסרב למתן שירות. למתח בין שתי חובות אלו ככלל וכן בפרט מקום בו השירות המבוקש נסב על מטבעות דיגיטליים, נדרשתי במספר פסקי דין. בכלל כך, בעניין ת"א (מחוזי ת"א) 262-04-17 טויגה און ליין בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (06.12.2018) (להלן: "עניין טוייגה") נדרשתי להיקף החובה המוטלת על הבנקים לפי חוק הבנקאות שירות ללקוח מזה, לחובות המוטלים עליהם לפי חוק איסור הלבנת הון ומניעת הטרור מזה ולמתח בין שתי חובות אלו. בפסק דין אשר ניתן על ידי בת"א (מחוזי ת"א) 14643-04-18 ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה 13079 (17.03.2019) (להלן: "עניין ישראמיינרס") – נדרשתי בפירוט למהותם של המטבעות הדיגיטליים ובכלל כך גם הביטקויין - תכונותיהם והסיכונים הכרוכים בהם בכלל ובאשר להלבנת הון ומימון טרור בפרט. עוד נדרשתי באותו העניין למדיניות גורפת של בנק האוסרת לחלוטין מתן שירות ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים. תוך שהצבעתי על קשת אפשרית של פעולות במטבעות דיגיטליים המכתיבה, לדידי, צורך בהתייחסות שונה של הבנקים, הנובעת מניהול הסיכון האפשרי באשר לכל פעולה. נוסף על כך, מצאתי, באותו העניין, לאבחן בין "מסלול המטבע" – קרי המסלול אשר עשה המטבע הדיגיטלי בין הארנקים השונים לבין "מסלול הכסף" – שהוא מסלול המרת המטבע הדיגיטלי למטבע פיאט – קרי לש"ח. במאמר מוסגר אציין כי בשורת ההכרעה באותו העניין לא מצאתי שניתן להשתית סירוב למתן שירות על מסלול המטבע (הואיל והמטבעות הדיגיטליים מקורם היה בכרייה) ואולם, מצאתי בעייתיות במסלול הכסף ומשכך, קבעתי כי סירובו של הבנק היה סביר.