עקיבא ואח' נ' אגודת הסטודנטים בטכניון -מכון טכנולוגי לישראל

החלטה

לפני בקשת הנתבעים 2-3 לסילוק התביעה נגדם על הסף בגין העדר עילה והעדר יריבות.

עסקינן בתביעה כספית-נזיקית, נוכח הוצאת צו להשמדת מזון כנגד התובעים (להלן : "המשיבים"") בדוכן שהקימו למכירת "בשר על האש" במהלך פסטיבל הסטודנט בטכניון בעקבותיו, נגרם לתובעים נזק והפסד רווחים. לטענת התובעים, הצו הוצא נוכח רשלנות הנתבעים.

הנתבעת 1 , אגודת הסטודנטים בטכניון היא שקיימה את פסטיבל הסטודנט והתקשרה עם התובעים למכירת זיכיון להקמת דוכן למכירת מזון – בשר על האש.

הנתבעים 2-3 (להלן: "המבקשים"), הם וטרינרים ששימשו יועצי בטיחות מזון של הפסטיבל.

לטענת המבקשים, כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה נגדם, למעט בכותרת התביעה. הנתבע 3 כלל אינו מוזכר בכתב התביעה ולא מועלית נגדו כל טענה. בתיאור העובדות, מציינים המשיבים כי ההתנהלות הייתה מול הנבעת 1 וכי המבקשים הם וטרינרים ששימשו יועצי בטיחות מזון מטעם הנתבעת 1. בין המשיבים למבקשים לא היה כל קשר עסקי מכל סוג שהוא, ואין להם שום אחריות כלפיהם. תיאור התנהלותה של המבקשת במטרה למצוא פתרון לבעיה שנוצרה בזמן אמת אינו מגלה עילת תביעה נגדה. אין זה מתפקידם של המבקשים ליתן למשיבים הוראות, תפקידה לייעץ לנתבעת 1. צו השמדת הבשר הוצא ע"י הווטרינר הרשותי ולא ע"י מי מהמבקשים.

לטענת המשיבים, דין הבקשה להידחות.

ראשית ביחס לנתבע 3. המבקשים שימשו במשותף יועצי בטיחות מזון של הפסטיבל. שם הנתבע 3 מופיע מפורשות על גבי "טופס בקשה להפעלת דוכן מזון" כיועץ בטיחות המזון ולכן הפעולות המיוחסות לנתבעת 2 מיוחסות גם אליו.

לעניין, טענת העדר עילה ו/או יריבות, הטענות המופנות כלפי המבקשים, אינן במישור החוזי, אלא טענות במישור דיני הנזיקין. במסגרת זו אין צורך שיהיו יחסים חוזיים או עסקיים כלשהם בין המזיק לניזוק.

לעניין הטענה כי לא המבקשים הם שהוציאו את הצו להשמדת המזון, המשיבים אינם טוענים כי המבקשים הם שהשמידו את הבשר, אלא טוענים כי ההנחיות וההדרכה הלקויה והמטעה שקיבלו מהמבקשים, הם שהובילו להשמדת הבשר.

לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובה לבקשה, דין הבקשה ביחס לנתבע 3 להתקבל ואילו דין הבקשה ביחס לנתבעת 2 להידחות בשלב זה.

הלכה פסוקה היא כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף; וראה ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151 , ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721 , ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין.

בענייננו, כתב התביעה, הבקשה והתגובה, מבוססים על טענות עובדתיות הנוגעת לנתבעת 2, לצד סוגיות משפטיות, אשר מצריכות דיון והבאת ראיות ובשלב זה אין להיעתר לה.

ביחס לנתבע 3 לא מצאתי כל טענה שבעובדה המבססת עילת תביעה נגדו. עיקר הטענות המופיעות בו מופנות כלפי נתבעות 1-2 ואין כל טענה בכתב התביעה שיכולה לבסס חבות אישית של הנתבע 3.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבע 3 והותרת נתבעת 2. כתב הגנה יוגש עד 01/04/14.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: