עפרוני ואח' נ' מדמון

החלטה

לפני בקשה לביטול כתב האישום במסגרת קובלנה פלילית פרטית, במסגרת טענות מקדמיות.

הקובלנה הוגשה בתאריך 08.08.2013.

הקובלים מחזיק נחלות במושב עובדים "ישע" בנגב, חברי האגודה השיתופית ושותפים בעסקיהם.

הנאשם, אף הוא חבר המושב, משמש כיו"ר ועד האגודה השיתופית.

על פי המפורט בחלק הכללי לכתב האישום, בין הקובלים לנאשם מחלוקת ארוכת שנים סביב סכסוכי קרקעות; מכסות מים; סכסוכים הנוגעים לפעילות הכלכלית בישוב; טענות בנוגע לפעילות בלתי חוקית של הקובלים מבחינת תכנון ובניה ושימוש בנכסי האגודה השיתופית.

כנגד הקובל 1 התנהלו הליכים משפטיים והליכי גביה בגין חובות לתאגיד בנקאי, ואף הליכים אל מול המשקם, והוא חפץ להעביר נכסיו, לטענתו על מנת לכסות החובות.

לטענת הקובלים באישום הראשון, מסר הנאשם, ביום 13.09.2009, לב"כ של בנק הנושה לקובל 1 מידע על נכסיו ומכסות חקלאיות השייכות לו לצורך הליכי גביה ועיקול, בניגוד לדין, כן מסר תצהיר, נושא תאריך 31.03.2011, במסגרת הליכים שניהל הבנק הנושה כנגד הקובל 1, ובכך פגע בפרטיותו, ובצע עבירות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981.

לטענת הקובלים באישום השני, הפיץ הנאשם, בשם ועד המושב, מכתבים נושאי תאריכים 09.06.2013 ו- 06.06.2013, לחברי האגודה השיתופית, בהם נאמר, בתמצית, כי הקובל 2 חומק מתשלום חובותיו לאגודה השיתופית, אינו מכבד את תקנון האגודה, כי התנגדותו לתכניות שונות של ועד המושב גורמת נזק כספי לאגודה השיתופית ולחברי המושב, וכי ועד המושב החליט לפעול להוצאת הקובל 2 מהאגודה השיתופית. בגין כך נטען, כי בוצעו עבירות בניגוד לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.

ביום 10.10.2013 הודיעה פמ"ד, כי אינה רואה לנהל ההליכים בקובלנה.

ביום 19.01.2014 הוגשה בקשה מטעם הנאשם לביטול כתב האישום לנוכח טענות מקדמיות. בין היתר נטען, כי לקובלים מחלוקות וסכסוך ארוך שנים עם האגודה השיתופית, חרף זאת בחרו לתקוף הנאשם, שהוא יו"ר האגודה, אישית, תוך אפליתו אל מול חברי ועד אחרים, שגם הם עמדו מאחורי הפעולות הנטענות בכתב האישום. נטען, כי האישום הראשון בכתב האישום הוגש בתוך שיהוי ניכר, כשנתיים ומחצה עד ארבע שנים לאחר האירועים הנטענים בו, שיהוי אשר יש בו כדי לפגוע ביכולת הנאשם להתגונן, וזאת תוך לימוד גזירה שווה ממשך ההתישנות שנקבע בנוגע לעוולה אזרחית של פגיעה בפרטיות, אשר עומד על שנתיים בלבד. עוד נטען, כי הקובלנה שהוגשה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, תוך התעלמות מהחובה ליישב סכסוכים הנובעים מחברות באגודה או מעסקי האגודה, בין חברים לאגודה ובינם לבין האגודה, לפני בורר שימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות. נטען, כי הקובלים השמיטו מכתב האישום עובדות משמעותיות, כגון שמסירת המידע מטעם ועד האגודה היתה במסגרת כינוס נכסי הקובל 1, בהתאם להחלטת המשקם וכן בהתאם לצו עיקול שניתן. נטען, כי כתב האישום אינו מגלה עבירה. כן נטען, כי המדובר בזוטי דברים.

בתגובת הקובלים נטען, כי האישום השני, שענינו עבירות הוצאת לשון הרע, מהווה הטפה למשפט שדה כנגד הקובלים. אשר לאישום הראשון, נטען כי המדובר בחריגה מסמכות של איש ציבור, שהעניק מיזמתו מידע מעבר לנדרש ממנו בהתאם לתפקידו. עוד נטען, כי ב"כ התאגיד הבנקאי הנושה לא מונה לכונס נכסים, ולא היה על הנאשם להעביר לרשותו חומר תוך פגיעה בפרטיות הקובל 1. נטען, כי כתב האישום אינו מהווה פגיעה קשה וממשית בזכויותיו של הנאשם המחיבת ביטולו מחמת הצדק. כן נטען, כי האישום הראשון אינו חורג מתקופת ההתישנות שנקבעה בחוק וכי הנאשם לא הצביע על נזק ראיתי מסוים שנגרם לו כתוצאה מהשיהוי בהגשתו. נטען, כי חובת הבוררות בהתאם לתקנון האגודה אינה חלה על הליכים פליליים.

בתשובת ההגנה נטען, חזרה ופירטה ההגנה את טענותיה תוך התמקדות בטענת השיהוי בהגשת כתבה האישום בנוגע לאישום הראשון.

לאחר שעינתי בכתב הקובלנה על נספחיו, בטענות הצדדים על נספחיהן, באתי לכדי מסקנה כי יש להורות על ביטולו כתב האישום בקובלנה.

האישום הראשון אינו מגלה עבירה על פניו

האישום הראשון בכתב האישום ענינו מכתב, וכן תצהיר, שנמסרו לב"כ של תאגיד בנקאי, שהיה נושה לקובל 1.

פרטים אלה נמסרו בסמוך לאחר דיון שהתקים לפני המשקם על פי חוק ההסדרים במגזר החקלאי, תשנ"ב – 1992, ביום 07.09.2009, בו הגיעו הצדדים להסכמה מותנית, לאפשר לקובל 1 שהות למכור את נכסיו באגודה השיתופית, בתוך תקופה בת מחצית השנה, ולאחר מכן – ימונה ב"כ התאגיד הבנקאי הנושה ככונס נכסים על נכסים אלה (נספח א' לכתב הקובלנה).

ההסכמה אליה הגיעו הצדדים – בנוכחות ב"כ התאגיד הבנקאי הנושה – הותנתה בהסכמת התאגיד הבנקאי, שתמסר בתוך שלושה שבועות.

כעולה מנספח ב' לכתב הקובלנה, נתבקש ועד האגודה – באמצעות הנאשם – להמציא לתאגיד הבנקאי הנושה פרטי המשק, לצורך גיבוש עמדתו בנוגע להסדר המוצע.

ברי, כי על מנת שהבנק הנושה יגבש עמדתו, נדרש הוא לקבל הפרטים המלאים, לברר מצבם המשפטי, התכנוני והרישומי של הנכסים המדוברים, וניתן לראות בהעברת הנתונים הללו, כפעולת עזר, פועל יוצא מהחלטת המשקם, לשם קידומה וביצועה.