עפיפי נ' נאסר ואח'

החלטה

1.מהו הוא היקף נטל השכנוע המוטל על בעל דין המבקש לעכב ביצועו של פסק דין כספי, בהתייחס לשאלת מאזן הנוחות המתעוררת בבקשה זו?

שאלה זו המונחת לפתחו של בית המשפט לעיתים תדירות בבואו לדון בבקשה לעיכוב פסק דין, היא העומדת בבסיס החלטה קצרה זו.

2.המשיב נגר במקצועו, הגיש תביעה נזיקית כנגד המבקשים בגין תאונת עבודה שאירעה לו ביום 16.5.02.

3.ביום 1.10.09 ניתן על ידי פסק דין לפיו התביעה נתקבלה והמבקשים חוייבו לשלם למשיב פיצוי כספי בסך של 281,533 ₪, ולאחר ניכוי תקבולי המל"ל, סך של 181,582 ₪.

4.המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי. בנוסף הגישו בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין עד מתן פסק דין בערעור. הבקשה נתקבלה באופן ארעי עד לקבלת תגובות הצדדים.

5.כל אחד מהצדדים הפנה בתגובתו להלכות שנפסקו בעניין זה, הן באשר לסיכויי הערעור והן באשר לאפשרות השבת המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל. המבקשים הפנו לרמת השתכרותו של המשיב ומצבו הכלכלי כפי שעלו במהלך הדיון בתביעה, וטענו כי מצב נתון זה יקשה עליהם להשיב את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל. לעומתם טען המשיב כי המבקשים לא הניחו תשתית מספקת ולא הרימו את נטל השכנוע בשאלת ההכבדה על החזרת המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל.

6.מחלוקת זו מציבה ברגיל את השאלה מה על המבקש להוכיח על מנת להרים את נטל השכנוע בעניין ההכבדה על החזרת המצב לקדמותו. תשובה לכך ניתנה על ידי ביהמ"ש העליון משקבע כי על המבקש להניח תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת ככל הניתן תוך תמיכתה בתצהיר ולא להסתפק בטענות כלליות בעניין זה ( ראה ע"א 8777/08 נ. סלמה ניהול וייזום בע"מ ואח' נ' חסן מריסאת, תק-על 2009(1), 2363 ,עמ' 2365, וע"א 9750/05 חי אליהו נ' יצחק אלנר, תק-על 2006(1), 2137 ,עמ' 2139 ). קביעה זו נשענת על התפיסה שמרגע שניתן פסק דין כספי לאחר בירור משפטי, זכאי הזוכה ליהנות מפירות זכייתו, ואין אוכפים עליו דחיית מימוש זכייתו עד להכרעה נוספת בערכאת הערעור, אלא במקרים חריגים וכאשר המבקש מוכיח סיכויי זכייה גבוהים בערעור, וקושי בהחזרת המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל ( ראה דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בעניין נ. סלמה ניהול וייזום בע"מ ואח' המוזכר לעיל ). מכאן, שנטל השכנוע המוטל על המבקש בהתייחס לטענת ההכבדה המועלית על ידו, אינו נטל לכאורי אלא נטל ממשי שחייב להיות נתמך בתשתית ראייתית מבוססת ומפורטת כאמור.

7.בענייננו, התובע יליד 1960, נגר במקצועו שעבד בשירות מבקש מס' 1 במשך 21 שנה, וגובה השתכרותו עובר לתאונה עמד על סך של 10,696 ₪ ברוטו לחודש. לאחר התאונה הוא המשיך לעבוד כנגר אצל מעביד אחר, וגובה השתכרותו עמד על סך של כ-5,000 ₪ לחודש. אשתו גם היא עובדת כמורה לגיל הרך. כתוצאה מהתאונה הנדונה נקבעה לתובע נכות תפקודית בשיעור של 5%.

8.אלה הם הנתונים שהוכחו במהלך הדיון בתביעה דנן באשר לרמת השתכרותו ומצבו הכלכלי של התובע.

המבקשים סומכים את ידם על נתונים אלה וטוענים כי די בכך בכדי להראות על מצב כלכלי שיקשה עליהם להחזיר את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל. בנוסף הם טוענים כי לא מוטלת עליהם חובה להזמין חקירה כלכלית אודות מצבו הכלכלי של התובע על מנת לבסס בקשה לביצוע פסק דין.

9.לכאורה, יש טעם בטענותיהם הנ"ל של המבקשים, אולם לאחר ששקלתי אותן לא יכולתי לקבלן.

אמנם שיקולים של מדיניות שיפוטית ושל יעילות ההליך המשפטי, דוגלים בכך שבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לא תהפוך לזירה משפטית שבה יתנהלו חקירות כלכליות וייפתחו חזיתות חדשות בין הצדדים, אולם מאידך, המדובר בהליך הפוגע בזכות בסיסית של הזוכה, היא הזכות ליהנות מפירות זכייתו לאחר הליך משפטי, והמבקש אינו יכול לצאת ידי חובה על ידי הנחת תשתית עובדתית בלתי מספקת לשם זכייה במבוקשו. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר במבקשת בעלת אמצעים ומשאבים כמו בענייננו, שיש ביכולתה לערוך בירור לגבי יכולתו "ואיתנותו" הכספית של התובע. מסקנה זו מתבקשת גם בשכלול מאזן האינטרסים בין הצדדים, שכן המדובר בפסק דין המטיל על המבקשים חיוב כספי בסכום לא מבוטל, ועל מנת להגן על האינטרס שלהם בשמירה על כספם, היה על המבקשים "להתאמץ" ולהניח בפני בית המשפט תשתית ראייתית מספקת לצורך הטיית מאזן הנוחות לטובתם, כמו למשל העדר נכסים לתובע, העדר בטוחות, קיומם של חובות ו/או נושים לתובע וכדומה, מה שלא עשו במקרה דנן.

10.אשר על כן הנני קובעת כי המבקשים לא הרימו את נטל השכנוע בדבר מצבו הכלכלי של התובע וחוסר יכולתו להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, על כן הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ח' כסלו תש"ע, 25 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: