עפגון נ' בן ארצי

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 8.4.10 באזור התעשייה בנתניה.

2.התובעת טוענת כי עצרה בכניסה לכיכר על מנת לתת זכות קדימה לרכב אחר במקום, וכשהיא במצב של עצירה פגע בה מאחור מיניבוס נהוג בידי מר דוד ברה (להלן: הנהג; הנתבע הוא מעסיקו של הנהג).

הנהג טוען כי עצר מאחורי רכב התובעת, מבלי לפגוע בו, וכי הפגיעה הנטענת ברכב היא ישנה.

3.התובעת העידה כי המיניבוס הגיע לכיכר מאחוריה ומימינה, וכי כאשר עצרה ונפגעה מאחור על ידי המיניבוס - "הרכב שלי כולו קפץ קדימה מהמכה שהוא נתן לי"; ובהמשך - "אציין כי איך שהוא פגע בי, הוא נסע רוורס" (בעמ' 1 לפר'). התובעת אישרה כי הנהג טען שלא פגע ברכבה, אך לדבריה, כשהטיחה בו שהוא כן פגע ברכבה, שתק הנהג ולא השיב לה.

הנהג טוען כי אמר לתובעת, בו במקום, שהפגיעה שהיא מצביעה עליה היא פגיעה ישנה, ולא נגרמה על ידו. התובעת עומתה עם טענה זו ושללה אותה: "לא. הוא פשוט שתק";

ובהמשך - "הוא ממש לא אמר לי על פגיעה קודמת" (בעמ' 2 לפר').

הנהג חזר על טענתו כי לא פגע ברכב התובעת. הוא טען: "עמדתי צמוד, אך לא פגעתי בה" (בעמ' 2 לפר'). הנהג אישר כי שני הנתיבים שיש במקום, לפני הכניסה לכיכר, מצטמצמים לכדי נתיב אחד בכניסה לכיכר.

הנתבע טען כי בשיחה עמו אמרה התובעת שיש לה תצלום שמראה את פגיעת המיניבוס ברכבה, אך היא לא הציגה לפניו תצלום זה, דבר שלטענתו תומך בגירסת הנהג.

התובעת השיבה על כך כי אותו תצלום בוצע במכשיר המירס שלה, ולפיו אף רשמה את מספר הרכב של המיניבוס, אולם המירס שובש והתצלום הושמד.

4.לאחר ששמעתי את הנהגים ואת הנתבע, אני מעדיפה את גירסתה של התובעת, שעשתה עלי רושם אמין יותר מהתכחשותו של הנהג. גירסת התובעת נתמכת גם מתוך אישורו של הנהג לכך שהגיע לכיכר מימינה ומאחוריה, כפי שתיארה, וכי בכניסה לכיכר מצטמצמים שני הנתיבים לנתיב אחד. הדבר תומך בטענת התובעת, כי הנהג לא שמר מרחק מספיק מרכבה, וכאשר עצרה על מנת לתת זכות קדימה לרכב אחר, הוא פגע ברכבה מאחור.

5.על כן אני מקבלת את התביעה.

אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 990 ₪ (על פי הצעת המחיר לתיקון, שצורפה לתביעה). הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 3.5.10 (מועד הצעת המחיר) ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלם הנתבע לתובעת הוצאות המשפט בסך 300 ₪. אם לא ישולם סכום ההוצאות תוך 30 יום, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

6.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"א, 11 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: