עפ"ת 9443-12-14 שלומי נ' מדינת ישראל

1.לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בפ"ת (כב' הש' מגי כהן) מיום 27.10.14 בתיק תת"ע 3562-08-13 במסגרתו הורשע המערער, לאחר שמיעת הראיות, בנהיגה בשכרות מכוח סירובו להיבדק במכשיר הינשוף והוטלו עליו העונשים הבאים:

א.פסילת רישיון הנהיגה למשך 30 חודשים.

ב.פסילה על תנאי של 3 חודשים.

ג.8 חודשי מאסר על תנאי.

ד.צו של"צ למשך 200 שעות.

ה.קנס בסך של 10,000 ₪.

הערעור נסוב אודות הכרעת הדין וגזר הדין.

2.אין חולק כי ביום 3.8.13 נעצר המערער לביקורת שגרתית לצורך אכיפה של עבירת נהיגה בשכרות. המערער נדרש לבצע בדיקת נשיפון ולאחר שנמצאה אינדיקציה חיובית לאלכוהול נדרש על ידי השוטר יהודה שפורקר (להלן: "השוטר") לבצע בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף (להלן: "הבדיקה"). המערער עמד על רצונו לשתות מים טרם עריכת הבדיקה והשוטר סירב לבקשתו והתרה בו כי היה ויעשה כן ייחשב כמי שסירב לערוך את הבדיקה. המערער עזב את המקום ושב בחלוף 5 דקות וביקש לערוך את הבדיקה.

3.בהקשר להכרעת הדין טען ב"כ המערער כי לא נמצא כל טעם מצדו של השוטר לסרב לבקשת המערער לערוך את הבדיקה, לאחר ששתה מים ושב אל המקום. וביתר שאת בעת שאף לשיטת השוטר, לא היתה מניעה לעשות כן, לאחר המתנה של 15 דקות כמתחייב.

עוד טען ב"כ המערער כי נטלו חלק באירוע גם גורמים משטרתיים נוספים מלבד השוטר. ואולם עדותם לא נשמעה והמדובר במחדל חקירתי היורד לשורשו של עניין ופוגע ביכולתו של המערער להתגונן.

כן טען ב"כ המערער באשר לנסיבות החותרות תחת מהימנותו של השוטר, לרבות בהקשר למילוי דו"ח הפעולה באיסור נהיגה בשכרות (ת/4) (להלן: "הדו"ח") ומהלך הדברים והשעות הנקובות בו.

באשר לגזר הדין טען ב"כ המערער כי בית משפט קמא חרג לחומרה ברכיב הפסילה אשר הוטלה על המערער ועתר לבית המשפט להפחיתה. זאת תוך מתן הדעת לנסיבותיו האישיות של המערער, כמפורט בתסקיר שהוגש אודותיו והנזק העצום שייגרם לו ולפרנסתו היה והפסילה שהוטלה תעמוד על תילה.