עפ"ת 8890-12-15 עמר נ' פרקליטות מחוז חיפה

השופט ר' שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:

בפנינו ערעור על הכרעת הדין מיום 22.10.14 שניתנה בתיק גמ"ר 3050-04-10 של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (כב' השופט אביהו גופמן, סגן נשיא), במסגרתה הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וסטייה מנתיב נסיעה וזוכה מעבירה של נהיגה ברכב לא תקין, וכן ערעור על גזר הדין מיום 2.11.15 במסגרתו נדון המערער ל-10 חודשי מאסר בפועל; מאסר מותנה של שנה למשך 3 שנים בכל עבירה של גרם מוות ברשלנות כתוצאה מתאונת דרכים או נהיגה בזמן פסילה; פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 שנים בפועל; ופסילה על תנאי לתקופה של שנה למשך 3 שנים.

על פי עובדות כתב האישום, אשר הוגש לבימ"ש קמא ביום 14.4.2010, אירעה התאונה ביום 2.8.07 בשעה 20.30 לערך. המערער נהג ברכב פרטי מסוג יונדאי בכביש 65 מכיוון עפולה לחדרה, בנתיב הימני. לרכב הייתה רתומה עגלה. הכביש במקום הוא כביש דו סטרי, שני נתיבים לכל כיוון, ונתיב השתלבות מצד ימין, המופרד במרכזו על ידי אי תנועה בנוי. המהירות המותרת במקום 90 קמ"ש. שדה ראיה פתוח ל-200 מ' לפחות. באותה עת נסע בכביש אחרי המערער, בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים, יימראן מסראשו (להלן: "איתן"), כשהוא נוהג ברכב פרטי מסוג סיטרואן. באותה עת נסעה בכביש בנתיב הנגדי מכיוון חדרה לעפולה יהודית שטרבלי (להלן: "יהודית") כשהיא נוהגת ברכב פרטי מסוג פולקסווגן. משהגיע המערער לק"מ 22.3 בכביש בסמוך לכניסה למשטרת עירון סטה עם רכבו בפתאומיות שמאלה לתוך נתיב נסיעת רכב הסיטרואן הנהוג על ידי איתן וחסם דרכו. רכב הסיטרואן פגע עם פינה ימנית קדמית שלו בפינה אחורית שמאלית של העגלה. העגלה נדחפה קדימה ופגעה עם פינה קדמית שמאלית שלה בפינה אחורית שמאלית של רכב המערער. גג העגלה ניתק מהעגלה ונפל על הכביש בנתיב השמאלי. רכב הסיטרואן סטה שמאלה, עלה על אי התנועה, חצה את הנתיב הנגדי, עלה על המדרכה של הנתיב הנגדי והתנגש עם חזית רכבו בעמוד תאורה. רכבו של המערער סטה שמאלה והמשיך בנסיעה על אי התנועה, פגע בתמרור על אי התנועה, עבר לנתיב הנגדי ופגע עם דופן ימין שלו בחזית רכב הפולקסווגן שהיה בעצירה מוחלטת בנתיב הימני שלו. העגלה התנתקה מרכב המערער ופגעה אף היא ברכב הפולקסווגן. רכב המערער סטה חזרה ימינה, עלה שוב על אי התנועה, חזר לנתיב נסיעתו הראשוני לכיוון חדרה ונעצר אחרי כ-100 מ'. כתוצאה מהתאונה נגרם מותו המיידי של אסממו תמינו (להלן: "המנוח") שישב ברכב הסיטרואן במושב האחורי. כמו כן, נחבלה חבלת חזה אינגדאו אסתייה שישבה ברכב הסיטרואן ליד הנהג. כמו כן, נחבל חבלת ראש קשה ביותר וחבלות גוף נהג רכב הסיטרואן, אשר נזקק לאשפוז בבית חולים בילינסון ושיקום בבית לוינשטיין. כן נחבלו ריטה פרץ ושטרבלי אגטה, נוסעות ברכב הפולקסווגן. כמו כן, נגרמו נזקים לרכבים המעורבים. לעגלה אותה גרר המערער הותקנו ארבע דפנות רשת שחוברו למרכב העגלה באמצעות ברגים. תוספת זו הינה שינוי מבנה שאינו מאושר על ידי היצרן.

עוד צוין בכתב האישום כי התאונה, מותו של המנוח, החבלות לכל שאר המעורבים והנזקים לרכבים נגרמו באשמו של המערער וכתוצאה מנהיגתו הרשלנית שהתבטאה בכך שנהג בכביש ללא תשומת לב לנעשה בדרך שלפניו ואחריו; סטה שמאלה לנתיב הנסיעה של רכב הסיטרואן; חסם את נתיב נסיעתו של רכב הסיטרואן שנסע אחריו; לא הבחין ברכב הסיטרואן המתקרב אליו; עלה על אי התנועה וסטה לנתיב הנגדי; נהג ברכב עם עגלה אליה חוברו דפנות רשת שאינם מאושרים על ידי היצרן; נהג ברכב באי אכפתיות בקלות ראש ומחוסר זהירות ולא כפי שנהג מן הישוב היה נוהג בנסיבות המקרה.

הכרעת הדין של בימ"ש קמא:

בהכרעת הדין קבע בימ"ש קמא כי רכב הסיטרואן, עובר לסטיית רכב המערער, אכן נסע בנתיב השמאלי ולא בנתיב הימני מאחורי רכב המערער (כפי שטען מומחה מטעם המערער). נכתב בהכרעת הדין כי עד התביעה, חאלד אגבאריה, שהיה מאבטח בתחנת עירון ואשר הבחין בתאונה מדגיש כי הבחין ביונדאי נוסע בנתיב ימין והסיטרואן בנתיב שמאלי ואז יצא היונדאי (רכב המערער), תוך שהוא סוטה לנתיב שמאל וחוסם את הסיטרואן. נכתב כי העד הדגיש כי התאונה זכורה לו "200 אחוז" וחזר והדגיש כי הסיטרואן היה בנתיב שמאל "כדי לעשות עקיפה" ונחסם בנתיב השמאלי עקב סטיית היונדאי. בימ"ש קמא קבע כי חיזוק לגרסה זו ניתן למצוא גם בעדות עדת תביעה, אברהם אסייתה, שמציינת כי נסעו בנתיב השמאלי ורכב היונדאי היה בנתיב ימין. כן נכתב כי הממצא נתמך גם בגרסת המערער עצמו, בהודעתו במשטרה, שם הוא ציין כי סטה שמאלה ואישר כי הבחין לראשונה ברכב שנפגע שהוא מאחוריו בנתיב השמאלי. בימ"ש קמא היה סבור שדי בכך כדי להצדיק קביעת ממצא חד משמעי שאכן רכב המערער היה בנתיב ימין ורכב הסיטרואן נסע בנתיב שמאל ומאחוריו ולא בנתיב ימין מאחוריו.

בימ"ש קמא קבע עוד בהכרעת הדין כי האפשרות שאכן רכב הסיטרואן סטה לנתיב השמאלי לאחר שרכב המערער עצמו סטה לנתיב זה ועל כן לא נחסם נתיב נסיעת הסיטרואן על ידי סטיית המערער אין לה תמיכה כלשהי בראיות והדגיש כי המערער בחר שלא להעיד ושתיקתו בנסיבות אלה מהווה חיזוק ממשי לראיות התביעה אשר נקבע כי הן אמינות ומתיישבות עם הנסיבות כפי שהוצגו בפני בימ"ש קמא. באשר לעצם סטיית היונדאי (רכב המערער) לנתיב השמאלי קבע בימ"ש קמא כי גם המערער עצמו מאשר כי אכן בשלב כלשהו סטה לנתיב שמאל וכדבריו היה בנתיב ימין בו נסע רכב איטי אותו רצה לעקוף משמאל. עוד ציין בימ"ש קמא כי עד התביעה השני, השוטר אברהים חגוגרה, הבוחן, גם ציין כי המערער אמר לו שרכב לפניו נסע באיטיות ורצה לעקפו וסטה שמאלה לנתיב השמאלי כאשר המערער ציין כי סטה שמאלה ורק אחר כך הייתה פגיעה מאחור. בימ"ש קמא ציין כי עד התביעה, חאלד אגבריה, אשר הדגיש כי היה לו שדה ראיה טוב והמקום מואר, העיד כי המערער סטה בפתאומיות לנתיב השמאלי בלא לאותת ואז הסיטרואן פגע בו בדופן העגלה. העד הוסיף כי היונדאי סטה בפתאומיות ב"צורה מטורפת" וחסם את הסיטרואן בצורה אלכסונית כשהוא גורר עגלה. בימ"ש קמא הוסיף וכתב כי המערער עצמו מאשר את הסטייה שמאלה ודי בכל האמור לעיל כדי לקבוע שהמערער אכן סטה בפתאומיות שמאלה תוך שהוא חוסם את נתיב נסיעת הסיטרואן שנסע בנתיב ימין (צ.ל. שמאל – ר.ש.) מאחור.

באשר למקום פגיעת רכב הסיטרואן ביונדאי קבע בימ"ש קמא בהכרעת דינו כי אכן כתוצאה מסטיית היונדאי והעגלה לנתיב שמאל פגע רכב הסיטרואן בעגלה אותה גרר רכב המערער. צוין כי עד התביעה, יוסי אדרי, אשר הבחין בתאונה, ציין כי רכב היונדאי גרר אחריו עגלת ברזל ורכב הסיטרואן פגע בעגלה הנגררת וכתוצאה מכך ניתקה העגלה מהיונדאי. בימ"ש קמא קבע כי קביעה זו נתמכת גם בגרסת עד התביעה, חאלד אגבריה, שעמד ב"בודקה" בסמוך לכביש והוא הדגיש כי הבחין בסיטרואן פוגע בדופן העגלה כאשר בהמשך התפרקה העגלה. עוד צוין כי גם קצין הבוחנים העיד שהסיטרואן פגע בעגלה עצמה בפינה אחורית שמאלית וכי הפגיעה ברכב המערער עצמו לא נגרמה מהפגיעה של הסיטרואן, דבר שסברו בהתחלה כי כך היה. חיזוק לקביעה זו מצא בימ"ש קמא גם בהודעת המערער עצמו בת/14, בה אמר כי לאחר שסטה שמאלה הרגיש מכה באחורי רכבו בעגלה ואז החל לאבד שליטה. צוין כי בהודעתו של המערער ת/15 שוב ציין המערער כי הרגיש פגיעה ברכבו "לדעתו בעגלה". בימ"ש קמא ציין כי מומחה ההגנה ניסה בחוות דעתו להסביר שלא היה כלל מדובר בפגיעה בעגלה וכי אין ערך להתאמת הנזקים אך בימ"ש קמא דחה סברה זו של מומחה ההגנה והיה סבור שכבר בעדויות של עדי הראיה ואף של המערער עצמו עלה באופן ברור שאכן מדובר בפגיעה בעגלה. עוד נכתב כי קצין הבוחנים הבהיר את מקור הטעות, על פיה בהתחלה חשבו שמקור הפגיעה ברכב עצמו עם הסיטרואן ולא בעגלה. העד הסביר שנעשתה התאמת נזקים לאחר שהורכבה העגלה ורואים התאמה מושלמת וניתן לראות בפירוש בתמונה מס' 3 את הנזק לעגלה ולרשת העגלה בהתאמה מושלמת. על כן, במשקל המצטבר של הראיות ובהתחשב בכך שהמערער בחר שלא להעיד, סבור היה בימ"ש קמא שאכן הוכח על ידי התביעה שפגיעת הסיטרואן הייתה בעגלה ולא ברכב היונדאי עצמו.

בימ"ש קמא ציין כי העובדה שהמערער לא העיד יש בה כדי ליתן משקל ראייתי לחיזוק ראיות התביעה וכסיוע במקרה שנדרש זאת. צוין כי שתיקתו אינה יכולה לשמש להוכחת עובדה במחלוקת אך הראיות שהוגשו על ידי התביעה מוכיחות ברמה הנדרשת, ואף מעבר לכך, את נסיבות התאונה. העדר גרסה מצד המערער/נאשם והימנעות מלהעמיד את עצמו לחקירה נגדית מותירות את קביעות בימ"ש קמא האמורות לעיל ללא כל משקל שכנגד. נקבע כי מדובר בראיות משמעותיות ביותר לגבי נסיבות התאונה כך שבהעדר הסבר מהמערער המסקנה היא חד משמעית ומתחייבת.