יוסופוב עדי נ' מדינת ישראל

1.בפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה מיום 22.12.16 (כב' הש' פרי) להורות על דחיית בקשתה של המערערת לבטל שני פסקי דין שניתנו כנגדה בהעדרה

בתת"ע 5150-08-16 ובתת"ע 5116-08-16, ולפיהן הורשעה ביום 19.9.16 (כב' הש' שלזינגר – שמאי) בשתי עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

2.בתיק 5105-08-16 הורשעה המערערת בנהיגה במהירות של 114 קמ"ש בדרך עירונית, העולה על מהירות של 60 קמ"ש המותרת במקום.

בתיק 5116-08-16 הורשעה המערערת בנהיגה במהירות של 122 קמ"ש בדרך עירונית, בה מותרת מהירות של 60 קמ"ש.

בשני התיקים הנ"ל, נדונה המערערת בהעדרה, לאחר שהזמנות לדיון שנשלחו לכתובתה הרשומה, חזרו בציון "לא נדרש".

3.במעמד הדיון מיום 15.3.17 העיד בן זוגה של המערערת, מר חיים ניסימנוב.

מעדותו עולה כי עובד במסעדה מהבוקר עד הלילה מחודש מרץ 2016, היה לו רכב מושכר למשך חודש ימים כשהחל לעבוד שם, וכיום יש לו רכב ממקום העבודה.

הרכב הושכר על ידי המערערת כי לא יוכל היה להוציא כרטיס אשראי כיוון שמצוי בהליכי פש"ר בבימ"ש בת"א. אין לו מסמכים לתמוך את טענותיו.

מדובר בעבירות מהירות בשעה שהיה בדרכו הביתה. מצהיר כי הוא שביצע את העבירות נשוא הדו"חות בתיק.

4.מטיעוני המערערת עולה כי מספר ימים לפני בקשתה לבטל פסקי דין שניתנו בהעדרה, קיבלה מכתב בדואר מהמרכז לגביית קנסות לפיו עליה לשלם קנסות בגין דו"חות תעבורה, וכי קיימת תוספת פיגורים בגין דו"חות אלה בשל אי תשלום הקנס במועד שקבע בימ"ש.

משלא ידעה המערערת במה מדובר – פנתה לעו"ד על מנת לברר את העניין, והתברר כי היא נשפטה ביום 19.9.16 בהעדרה בשני תיקי תעבורה בגין דו"חות מהירות ממצלמה, ובמסגרתם הוטלו עליה בין היתר עונשי פסילת רישיון נהיגה וקנס כספי.

היות והרכב לא בבעלות המערערת, אלא שכרה רכב מחברת ההשכרה לטובת עסקיו של בן זוגה, ובשים לב לכך כי כלל לא ביצעה את העבירות המיוחסות לה בכתב האישום ואין לה כל נגיעה לעבירות אלה זולת היותה המחזיקה של הרכב מכוח חזקת הבעלות- פנתה לבטל את פסקי הדין בעניינה, ולהסב את הדו"חות על שם בן זוגה שמחזיק ברכב דרך קבע.

לכך צרפה תצהיר ותצהיר של בן זוגה לחיים שהצהיר כי המערערת כלל לא נהגה ברכב אלא הוא הנהג.