עפ"ת 5559-05-15 סקילי שירון שמעון נ' מדינת ישראל

לפניי ערעור על פסק דין בית משפט תעבורה מרכז בתיק 10493-08-13 מיום 21.4.15.

המערער הורשע בעבירות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה ונהיגה במהירות של 153 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

העונש עליו הורה בית משפט קמא:

מאסר לתקופה של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות; מאסר בן 8 חודשים על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות, או תחת השפעת משקאות משכרים, או נהיגה בזמן פסילה; פסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים; פסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור העבירה בה הורשע, או עבירה על פי התוספת הראשונה והשנייה; קנס בסך 3,000 ₪.

בנימוקי הערעור נטען כי בית משפט החמיר עם המערער. הערעור הוגש כהודעת ערעור – מסגרת, במסגרתו צוין כי בתוך 10 ימים תוגש הודעת ערעור מפורטת. הערעור הוגש ביום 4.5.15. הודעת ערעור מפורטת לא הוגשה עד עצם היום הזה. במהלך הדיון בערעור גופו, עתר בא כוח המערער לאחר קבלת תסקיר מהממונה, מבקש להתערב בעונש, כי העונש שייגזר ירוצה בעבודות שירות.

בא כוח המשיבה מציין עברו התעבורתי והפלילי של המערער, הכולל 29 הרשעות קודמות. בעברו, בשנת 2010 נהיגה בשכרות מכוח סירוב, ובשנת 2006 הורשע בשתי עבירות מהירות. אין מקום להתערב בעונש.

לאחר ששקלתי הודיית המערער, עברו, הפסיקה הרלוונטית בעבירות שביצע, הגעתי לכלל דעה כי עונש הפסילה שהושת על המערער מחמיר עם המערער וניתן להסתפק בתקופת פסילה קצרה מזו שהוטלה, אשר תשיג את מטרתה.

אני מורה על פסילה בפועל לתקופה של 15 חודשים בחופף לכל פסילה אחרת. אני מוצאת להתערב בעונש המאסר ולהעמיד המאסר על 5 חודשים שירוצו בעבודות שירות בבית הספר לכבאות והצלה, ברחוב רחבעם זאבי בראשון לציון, ת.ד. 4541, 5 ימים בשבוע, בימים א' – ה', 8.5 שעות עבודה יומיות, החל מיום 13.4.16. במועד זה על המערער להתייצב במשרדי הממונה על עבודות שירות עד השעה 10:00 ביחידת עבודות שירות, מפקדת מחוז מרכז ברמלה.

יתר רכיבי העונש בעינם.

ניתן היום, י"ג אדר ב' תשע"ו, 23 מרץ 2016, בנוכחות המערער וב"כ הצדדים.