עפ"ת 5101-12-15 עיסא נ' מדינת ישראל

פתח דבר

 1.בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז (כב' השופטת טל אוסטפלד נאוי), מיום 21.6.2015 ומיום 1.12.2015, בתיק גמ"ר 1322-09-13 שבו הורשע המערער, לאחר שמיעת ראיות, בגרימת מוות בנהיגה רשלנית לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א -1961, בנהיגה בלא היתר למלגזה לפי תקנה 39א(ח) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 ובנהיגה ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל – 1970, בקשר עם סעיף 280(ב)(3) לתקנות התעבורה, והוטלו עליו 9 חודשי מאסר בפועל, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 7 שנים וקנס בסך 10,000₪.

2.על פי עובדות כתב האישום, המערער נהג במלגזה מסוג "הייסטר" (להלן: "המלגזה"), ופרק ממשאית משטחים, אשר כל אחד מהם נשא כ-50 לוחות עץ ומשקלו של כל משטח כ-1,500 ק"ג. בעת פריקת המשטחים מהמשאית, נהג המשאית, מר נאדר חאג' יחיא (להלן: "המנוח"), עמד בסמוך למלגזה. כאשר המערער פרק את המשטח האחרון, נפל המשטח על המנוח וגרם למותו.

3.המערער הורשע בעבירות שלעיל וזוכה מנהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה.

הערעור מופנה הן כלפי הכרעת הדין והן כלפי גזר הדין.

הכרעת הדין של בית משפט קמא

4.בית המשפט קמא קבע כי לפי הוראות החוק הרלוונטיות נכון ליום התאונה, המערער לא היה רשאי לנהוג במלגזה. בית המשפט קמא הדגיש כי לא יעלה על הדעת שאדם שאינו בקיא ברזי הפעלת מלגזה, לא עבר הדרכה והסמכה כנדרש כאשר מדובר בכלי מסוכן הדורש ידע תפעולי, ינהג בו.

5.בית משפט קמא קבע כי המלגזה שימשה את המערער לא רק כמנוף להרמה והורדת משטחי העץ מהמשאית אלא גם ככלי תחבורה מובהק וכי על אף שהמנוח מצא את מותו כתוצאה מנפילת חבילת משטחי העץ שהיתה מונחת על המלגזה, ברגע עצירתה, עדיין חל סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"א- 1975 ואין רלוונטיות לעובדה שהמערער התכוון לרדת מהמלגזה.

6.בית משפט קמא דחה את טענת ההגנה לפיה נותק הקשר הסיבתי בין השימוש שעשה המערער במלגזה לבין נפילת המשטח ומות המנוח וקבע כי בחינת שרשרת הפעולות בהתאם לנסיבות המקרה מובילה למסקנה, כי מדובר בשימוש ברכב. המערער נסע לאחור, נעצר ומיד משטח העץ נפל, כך שרצף פעולות אלו מצביע על כך שהמערער עשה שימוש במלגזה כרכב ועל כן הוראות פקודת התעבורה ותקנות התעבורה חלות במקרה דנן.