כיאל נ' מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגזר דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה בתתע"א 4291-04-18 מיום 31.5.21 (להלן: גז"ד).

רקע וההליכים

1. עפ"י כתב האישום המתוקן אשר הוגש לבימ"ש קמא במסגרת הסדר טיעון, ביום 31.3.18 המערער נהג ברכב פרטי תחת השפעת משקאות משכרים וכן נהג בקלות ראש בכך שהאיץ את מהירות נסיעתו לעבר שוטר.

    

   בכתב האישום המתוקן יוחס למערער ביצוע העבירות הבאות: נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ונהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: פקודת התעבורה).

    

2. במסגרת הסדר הטיעון, הגיעו הצדדים להסכמות חלקיות בדבר רכיבי הענישה. המערער הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן והופנה לממונה על עבודות השירות לשם קבלת חו"ד בעניינו. בהתאם לחו"ד שהתקבלה המערער לא התייצב בפני הממונה.

    

3. ביום 31.5.20 התקיים דיון בנוכחות ב"כ המערער, אשר ביקש לצרף להליך את תיק פל"א 3925-10-18 (להלן: התיק הנוסף), במסגרתו הוגש נגד המערער כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ושימוש ברכב ללא ביטוח, שבוצעו ביום 10.9.18.

    

   לבקשה זו בימ"ש קמא נעתר לאחר שהובהר למערער כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים אינו רלוונטי יותר, והטיעונים לעונש יהיו חופשיים.

    

   בדיון זה המערער הודה בעובדות כתב האישום בתיק הנוסף וניתנה הכרעת דין במסגרתה הוא הורשע בעבירות המיוחסות לו. המערער הופנה פעם נוספת לממונה על עבודות השירות לשם קבלת חו"ד בעניינו, אולם גם הפעם לא התייצב בפניי הממונה בהתאם להודעת הממונה מיום 24.6.20.