עפ"ת 42381-12-14 אבידן נ' מדינת ישראל ואח'

1.לפני ערעור על החלטת בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת טל אוסטפלד נאוי), מיום 17.11.14 בתיק המ"ש 5814-11-14, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להארכת המועד להישפט בשני דו"חות בגין ביצוע עבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר (להלן: "הבקשה").

2.ב"כ המערערת טען כי הרכב אמנם רשום על שמה של המערערת ואולם בפועל הוא בשימושו הבלעדי של אביה. על כן יהא בדחיית הערעור משום גרימת עיוות דין למערערת אשר תיאלץ, בלא עוול בכפה, ליטול חלק בקורס נהיגה מונעת.

בנוסף טען ב"כ המערערת כי אומנם אחד הדו"חות שולם על ידי אביה של המערערת (להלן: "הדו"ח ששולם"), אשר הרכב היה בשימושו הבלעדי, ואולם שולם אך כפל הקנס והדו"ח גופו לא הומצא לידי המערערת כדין . עוד ציין בהקשר זה, כי היה בעצם התשלום, כדי לגרום למערערת עיוות דין שכן אביה הודה למעשה בשמה והיא הורשעה במיוחס לה, על כל ההשלכות הנובעות מכך. כן לדבריו, אין מניעה להאריך את המועד להישפט, גם באשר לדו"ח ששולם.

כמו כן טען ב"כ המערערת כי דו"ח נוסף נשוא הערעור, לא התקבל על ידי המערערת, שכן בסמוך לביצוע העבירה החליף אביה את מענו, ודבר קיומו, הוברר לה רק לאחר ברור עם מרכז פניות נהגים (להלן: "הדו"ח האחר").

ב"כ המערערת ציין כי המערערת מודעת לכך שאינה עומדת בכללי הפרוצדורה, ואולם עניינה מהווה חריג שכן כל חטאה, שניסתה להקל על אביה ונתנה לו לעשות שימוש ברכב הרשום על שמה.

לאור כל האמור לעיל עתר ב"כ המערערת לבית המשפט לקבל את הערעור ולהורות על הארכת המועד להישפט.

3.ב"כ המשיבה טענה כי השתכללה הרשעת המערערת בגין הדו"ח ששולם.

באשר לדו"ח האחר, טענה ב"כ המשיבה כי משלא עודכנה כתובת המגורים כמתחייב, אין למערערת אלא להלין על עצמה. בהקשר זה טענה בנוסף כי שני אישורי המסירה הנטענים, מהווים המצאה כדין ועתרה לבית המשפט לדחות את הערעור.

דיון והכרעה